כלבים הם חיות להקה הרואים את בעליהם כחלק מהלהקה ואף ברוב המקרים כמנהיג הלהקה. כשאנחנו הולכים הכלבים מפרשים זאת כאובדן של חלק מהלהקה או במקרה החמור המנהיג, הגורם להם ללחץ נפשי. מרבית הכלבים מתמודדים היטב עם ה"לחץ" הזה ויודעים שמדובר ב"אובדן" זמני, אך חלקם לא – ואז מתפתחת אצלם תופעה הנקראת חרדת נטישה. סימני החרדה שונים מכלב לכלב ויכולים להתבטא באופנים מגוונים. ישנם כלבים הנוהגים לברוח, אחרים נובחים ללא הפסקה, חלק מהכלבים עושים צרכים בבית וחלקם הורסים את הבית על ידי שריטות ונשיכות של חפצים כמו רהיטים. למעשה, באמצעות ההרס הם נרגעים, ההרס הוא למעשה מנגנון לפריקת התסכול שאותו הם חשים.
עם טיפול נכון ניתן לטפל בכלב עם בעיית התנהגות כזו, למזער אותה ואף למנוע אותה לחלוטין.
מה ניתן לעשות?
אחת משיטות הטיפול בתופעה היא שימוש ב"מכלאה ביתית" בדרך כלל בצורה של כלוב הטסה המותאם לגודל הכלב. בשיטה זו משאירים את הכלב בתוך כלוב ההטסה בזמן שלא נמצאים בבית וכך מונעים את האפשרות שיגיע לחפצים בבית ויהרסם. עם הזמן, הכלב לומד להרגיש בטוח בכלוב ואף נוהג להכנס אליו כאשר אנו בבית והכניסה והיציאה מן הכלוב חופשיים. החסרון בשיטה הוא בכך שהשימוש בה הוא זמני ועשוי להיות לא מעשי בדירות קטנות. בנוסף, לעיתים הדבר נתפס כלא הומאני. מרבית האנשים מתקשים לראות את כלבם האהוב "כלוא" בכלוב למספר שעות, אפילו בידיעה שהדבר פועל לטובתו.
אחת הבעיות הגורמות לתופעה של חרדת נטישה היא העובדה שרובנו נוהגים להעניק חיבת יתר לכלב שלנו לפני שאנו עוזבים את הבית. אנחנו מנסים להרגיע את הכלב במשפטים כמו " אנו כבר חוזרים" וכו' . כאשר אנו עושים זאת, אנו מדגישים את הניגוד בין הנוכחות בבית לבין העזיבה הפתאומית. על מנת להמנע מבעיית התנהגות אנו חייבים להפסיק את חיבת היתר הזו אותה אנו נוהגים לפני העזיבה ולנהוג באופן קר יותר. בנוסף, במידה והתפתחה בעיית התנהגות מומלץ לפעול בצורה של שינוי שגרה. לדוגמא: לעזוב את הבית בדרכים שונות, לעזוב ולחזור אחרי מספר שניות/דקות כאילו שכחתם משהו. מומלץ להשאיר סימנים של נוכחותכם בבית כמו פיסת ביגוד, טלוויזיה או רדיו דולקים, להשאיר את האור דלוק וכו'. עזבו את הבית לזמן קצר והגדילו את טווח זמן העזיבה באופן הדרגתי. הגבילו בהדרגה את הקרבה הפיזית שלכם עם כלבכם – אל תאפשרו לכלב לעקוב אחריכם בבית מחדר לחדר. מנעו ממנו את חברתכם בבית למשך 30% מהזמן (סגרו דלתות). היו קרירים ומרוחקים כשאתם סוגרים את הדלת אבל חמים כשאתם פותחים את הדלת במיוחד כשהם רגועים כדי לתת חיזוק חיובי להתנהגות זו. למעשה, יש לעודד התנהגות עצמאית של הכלב כך שיהיה פחות תלותי בכם, דבר שייגרום לו להיות פחות הרסני כשאתם עוזבים. תגובה לא אפקטיבית תהיה להעניש את הכלב כשחוזרים הביתה ורואים שהוא הרס חפץ כלשהו, יש לנהוג כרגיל ואף לא לסדר את הבלגאן ליד הכלב כדי לא לספק חיזוק חיובי, בצורת תשומת לב, להתנהגות שלילית זו.
מניעת צרות
ישנם גזעים כדוגמת לברדור בעלי נטייה חזקה יותר להרס כתוצאה מ"חרדת נטישה" מגזעים אחרים.
לגורים מומלצת השיטה של כלובי ההטסה למניעת צרות בעתיד מכיוון שזה מרגיל את הכלב להיעדרות שלנו מגיל צעיר.
מומלץ לעשות טיולים ארוכים עם הכלב, להזין במזון איכותי וכמובן להעניק המון אהבה פיזית ומילולית. חוסר באהבה, תשומת לב או טיולים עלולים להוביל לתגובות של הרס בבית. למרות שהטיפול בחרדת נטישה עלול לקחת זמן רב, במרבית המקרים, עם מספיק סבלנות יהיה שיפור. לעיתים ניתן להיעזר בטיפול תרופתי המומלץ במקרים קשים של חרדת נטישה. התרופות הן בדרך כלל ממשפחת הפרוזאק (אנפראניל, פרוזאק וכדומה) אשר לוקח להן כ-4 שבועות להתחיל לפעול. לפני מתן התרופות יש לערוך בדיקות דם על מנת לוודא שהכלב כשיר לקבל את התרופות האמורות. מנגנון הפעולה של התרופות ממשפחה זו הוא על ידי שחרור הורמונים הפועלים לשיפור מצב הרוח.
לפרטים נוספים יש לפנות לווטרינר.
www.vets.co.il