איזה פחד! איזה פחד?
בספרו "באושר ובאושר" אומר ד"ר טל בן שחר כי אומץ אין פירושו לא לפחד, אלא להמשיך למרות הפחד. (4)
פחד הוא אינו רגש, הוא תגובה. תגובת הפחד מתעוררת אצלנו כאשר אנו מרגישים מאוימים או נתונים לסכנה. הפחד יכול לנוע בין חשש קל ואי נוחות לבין חרדה ויראה.
אנשים שונים יגיבו בפחד למצבים שונים, פחד גדול שלי עלול להיראות כאתגר מעניין לאחר, אך כשהפחד מתעורר, המוח של כולנו יפעל אותו דבר, התגובות לפחד יהיו שונות מאדם לאדם וכך גם התוצאות של הסיטואציה. כיצד נוכל להתגבר עליו?
תחילה נבין כיצד המוח פועל(1):
קליפת המוח אחראית על החשיבה הרציונאלית ועל הדחפים היצירתיים שלנו.
בתחתית המוח שוכן גזע המוח העתיק, הוא שנותן לגופנו את ההוראות לפעול מבחינה ביולוגית.
על גבי גזע המוח יושב המוח התיכון המכיל את הרגשות שלנו ושולט בתגובת הלחימה או המנוסה. חלק זה עוזר לנו לשרוד ולהישאר בחיים מול איום או סכנה.
כשאנו נתקלים במשהו שמפחיד אותנו המוח התיכון מעורר מנגנון אזעקה שמידע את שאר החלקים במוח כי אנו נתונים לסכנה ואז הגוף משתק תפקודים אחרים כגון רציונאליות או יצירתיות ומתמקד ביכולת הגופנית לברוח או להילחם.
מנגנון אזעקה זה מופעל בכל פעם שאנו חורגים מהשגרה הבטוחה והמוכרת שלנו, אם כן כיצד בכל זאת ניתן לעשות שינוי ולהתגבר על הפחד?
כיצד להתגבר על הפחד?
שיטת קאיזן (2):
בשתי מילים: צעדים קטנים!
שינוי גדול מעורר פחד גדול המפעיל את מנגנון האזעקה במוח התיכון וזה משתק את התפקודים האחרים במוח שכל כך נזקקים כשעושים שינוי, כגון החשיבה והיצירתיות. צעד קטן אינו מעורר תגובת פחד ולכן הוא עוקף את המוח התיכון ומאפשר לשאר חלקי המוח לתפקד כרגיל.
לדוגמא, צעד כגון שינוי קריירה נראה גדול ומפחיד ומדאיג, כל האזעקות משתוללות: אני לא יכול להרשות לעצמי כלכלית, אני לא יכולה לעזוב מקום עבודה, אני אתרגל, מה כל כך רע לי? אני לא אצליח במקום אחר, אני כבר לא ילדה, וכו'
אבל צעד קטן, כגון רישום לקורס במקצוע שמעניין אותי, או אפילו שיטוט בין מודעות דרושים, אינו מעורר פחד ולכן מקדם אותי. השינוי יעשה בהדרגתיות ולאורך פרק זמן ויעקוף את מנגנון האזעקה. צעד קטן אחר צעד קטן, עקב בצד אגודל, השינוי יקרה בשלבים.
ניתן לסכם שיטה זו במשפט "מסע בן אלף קילומטרים חייב להתחיל בצעד אחד" (לאו טסו)
בספרו "כוחו של הרגע הזה" (3) אקהארט טול מלמד כיצד ניתן להשתחרר מהפחד על ידי נוכחות ברגע הזה. פחד נפשי הוא מפני משהו שעלול לקרות, בעתיד, בעוד רגע או בעוד מספר שנים, אנחנו כאן ועכשיו ואילו התודעה שלנו נמצאת בעתיד, חוששת ממשהו שעלול לקרות. איננו יכולים להתמודד עם העתיד, העתיד הוא הרגע הזה מדומיין. אנחנו יכולים להתמודד רק עם מה שקורה כאן ועכשיו.
כשהמוח מזהה סכנה ונכנס למצב חירום אמיתי, הוא נעשה נוכח לגמרי ברגע הזה. הוא נותן הוראות ברורות והחלטיות לגוף שנובעות מתוך מודעות נוכחת ברגע הזה ולא מתוך התניות מובנות של המוח. התגובה היא אינטואיטיבית, לכן שומעים רבות על אנשים רגילים שבמקרי חירום עשו מעשים הירואיים, האינסטינקט שלהם הגיב כך. ולכן, יש לשחרר את הפחד על ידי נוכחות מודעת ברגע הזה והתמודדות איתו ולא לדמיין את הרגע העתידי ולחשוש מפניו. משום שברגע האמת, תחת איום ממשי, המוח ידע לתת את ההוראה הנכונה. סמכו עליו.
(1)מספרה של שמחה לוין "מפה לשם – איך להפוך חלום למציאות" הוצאת גוונים, 2008
(2)ד"ר רוברט מאורר "צעד קטן לשינוי גדול" דרך הקיאזן, הוצאת אגם, 2005
(3) אקהארט טול "כוחו של הרגע הזה", הוצאת פראג, 2002
(4) ד"ר טל בן שחר "באושר ובאושר" הוצאת מטר
http://www.odelia-coaching.co.il/