ב"ה
דרך גביית מזונות לא הוגנת
למה ועד מתי ?
מצב הדברים נכון להיום הוא שהאם תובעת מהאב את מזונות הילדים.
ברשימה זו לא אעסוק בשאלה מכוח מה האם תובעת את האב שהרי שניהם אחראים על ילדיהם באופן שווה או בכל אופן אמורים להיות אחראים לכול צרכי ילדיהם באופן שווה.
ברשימה זו אתאר את המצב שבו נמצאת המשפחה כולה האב, האם והילדים לאחר הסכם הגירושין.
לכאורה מצב שבו הסתיים הסכסוך אך נקודות החיכוך בין בני הזוג לשעבר קרי ההורים לא נעלמו ובמקרים מסוימים אף התעצמו !
כל זאת בשל האופן בו אוכפים את הסכם הגירושין או פסק הדין בנושא המזונות.
לאחר דיון מורכב , ארוך, טעון רגשית ויקר בבית הדין הרבני או בבית משפט לענייני משפחה מגיעים ההורים להסכם ביניהם ומתקבל פסק דין המורה על גובה הסכום אותו חייב האב להעביר לאם לצורך פרנסת הילדים המשותפים שלהם.
המשיכו לקרוא מה קורה כאשר האב לוקח אחריות.....
במקרים בהם האב לוקח אחריות על חלקו בפרנסת הילדים כפי שנקבע על ידי בית משפט או בית הדין או כפי שהסכים עם האם בהסכם הגירושין אין קושי גדול או בעיות מסובכות.יש מקרים בהם ההורים מגדלים את הילדים בשיתוף מרשים ואף רוקמים מערכת חברות מתוך אחריות והבנת טובת הילדים.
לא למקרים אלה אתייחס כאן......
ברשימה זו אעלה את המקרים בהם הסכסוך רק מתחיל במקום שבו אמור היה להסתיים.
בפני האם עומדות שתי אפשרויות במקרים בהם האב אינו משלם מזונות מסיבותיו יהיו אשר יהיו.
אפשרות ראשונה לגבות את המזונות באמצעות ההוצאה לפועל.
אפשרות שנייה לקבל מזונות מביטוח לאומי.
להלן אתאר את הבעייתיות שבכל אחת מהדרכים הנ"ל.
אתייחס בכל אחת מהדרכים למצוקת האם, האב והילדים.
אעלה שאלות חוקתיות ומוסריות ואציע פתרון להן.
דרך ראשונה - גביית המזונות באמצעות הוצל"פ
האם צריכה לגשת לפתוח תיק בלשכת ההוצאה לפועל.
שם נשלחת הודעה לאב על פתיחת ההליכים נגדו בגין אי תשלום המזונות.
לאחר זמן מה מצטבר חוב ולצורך גבייתו יש סעדים שונים ומגוונים.
החל מעיכול חשבונות בנק, עיקול משכורת, עיכוב חידוש רישיון נהיגה, קבלת מידע על האב ואף הוצאת צו מאסר לעשרים ואחת יום.
כמובן שלצורך קבלת הסעדים על האם להגיש בקשות ולנמקן לשביעות רצונו של כבוד הרשם.
להתמודד עם טפסים בלתי מובנים ומסורבלים ופעם אחר פעם להגיע ללשכת ההוצל"פ לצורך קבלת תשובות והגשת בקשות.
מענה לבקשות יתעכב עד לאיתור האב.
משאותר האב לרשותו שלושים יום להגיב על הבקשות ומכאן ככדור מתגלגל הנושא מצד לצד עד להכרעת כבוד הרשם.
לצורך גביית החוב על האם להשקיע זמן וכסף.
זמן לעמוד בתור הארוך, זמן לכתיבת הבקשות,זמן המתנה לתשובות, זמן נסיעה הלוך ושוב ללשכת ההוצאה לפועל.
לעיתים בגין השקעת הזמן הנדרשת נאלצת האם להיעדר ממקום העבודה ואף להפסיק לעבוד שהרי מי יסכים להעסיק עובדת שנאלצת להעדר ממקום העבודה לעיתים תכופות לצורך גביית חוב המזונות?
לשכת ההוצאה לפועל נותנת שירות רק בשעות הבוקר! אין קבלת קהל אחר הצהריים !
גם כסף על האם להשקיע בהליך זה.
החל בדמי נסיעה, תשלום אגרות, תשלום עבור צילומי מסמכים ועוד.
כול זאת כשאין לה הכנסה כלל.
ברוב המקרים בהם האב אינו משלם מזונות הוא נאלץ להסתתר וכדי לאתרו יש להשקיע כסף בשכירת שירותיו של חוקר פרטי שגם הוצאה זו על כתפיי האם.
מצוקת האם בהליך המתואר הינה טרחה רבה, השקעה של זמן כפי שכתבתי וכסף שאינו מצוי בכיסה.
מעבר לכך הרגשת התסכול בגין הכאוס הכלכלי, הלחץ והכעסים המצטברים בשל אי יציבות כלכלית כשהאב אינו משלם את חלקו במזונות הילדים מוביל לא אחת להפעלת סנקציות כלפיי האב.
לרוב הסנקציה היא הסטת הילדים נגדו ואף ניסיון לנתק את הקשר בין הילדים לאב.
מצוקת האב בהליך המתואר הינה מצוקה גדולה לא פחות.
קרא/ קראי בהמשך על מצוקת האב!!
מצד אחד אין לאב אפשרות כל שהיא להתגונן מפני הסעדים המופעלים נגדו.
אין חקירת יכולת בהליך גביית מזונות.
יש מקרים בהם האב אינו משלם מזונות בשל מצוקה כלכלית שנקלע אליה בעקבות משבר הגירושין או קשיים כלכליים איתם מתמודדים רבים ללא קשר למשבר המשפחתי.
לעיתים גביית החוב על ידי האם נתפסת בעיניי האב כחוב אישי שלו כלפיה.
האב שרואה את האם כנושה שלו מנסה להתחמק מחובו.
התנהלות זו, גביית חוב המזונות על ידי האם, מעוררת אצל רבים התנגדות לשלם.
יש מקרים בהם אי תשלום המזונות נובע מרצון האב להקשות על האם ואף להתעלל בה.
כסף מהווה כוח ובכוח זה משתמש האב נגדה מסיבותיו שלו.
מצוקת הילדים גדולה אף יותר ממצוקת ההורים.
ראשית מצוקתם הכלכלית.
אין לתאר את גודל האסון כשלילדים אין צרכים בסיסיים כגון אוכל ביגוד הנעלה חינוך טיפולים רפואיים ועוד.
בנוסף מתמודדים הילדים עם קושי נוסף והוא ניסיון ההורים להשתמש בהם כבכלי נשק.
האם בעקבות המצוקה הכלכלית, חוסר האונים והתסכול מנסה להסיט את הילדים נגד האב בהאשמתו במצוקה הכלכלית ולהציג אותו כאחראי לכאוס והמחסור בבית.
האם תפעיל לחץ זה בניסיון להשפיע על האב לשלם את חובו.
הילדים שמטבעם רוצים הן את הקשר עם האם והן את הקשר עם האב ימצאו את עצמם כמי שעומדים בתווך.
מצד אחד הם רוצים קשר עם האב מצד שני האם מסיתה אותם.
במקרים רבים האב לא מקיים את הסדרי הראיה מחשש להיעצר על ידי האם המחזיקה צו מאסר בגין החוב.
מצב זה מביא לכך שהקשר בין האב לילדים נגדע שלא עוול בכפם.
הילדים משלמים הן את המחיר הכלכלי והן את המחיר הנפשי.
דרך שנייה -קבלת מזונות הילדים דרך ביטוח לאומי
האם יכולה לפנות לביטוח לאומי בבקשה לקבל את מזונות הילדים.
ביטוח לאומי ישלם על פי פסק הדין או על פי תקנותיו (הסכום הנמוך מביניהם).
במידה ויש הפרשים בין התשלום על ידי המוסד לביטוח לאומי לבין פסק הדין האם תגבה את ההפרשים בהוצאה לפועל.
ראשית, גביית ההפרשים באמצעות ההוצאה לפועל מעלה את הקשיים שתיארתי והבעייתיות בעינה עומדת.
שנית, ביטוח לאומי משלם לאמהות העומדות בתנאים מסוימים.
תנאים כגון גובה השתכרות.
במקרים רבים אמהות לא עומדות בתנאי הביטוח הלאומי וגם אם כן, דמי המזונות המשולמים אינם מספיקים כלל וכלל ואינם נותנים פתרון הוגן למצוקה הכלכלית של הילדים.
ביטוח לאומי משלם לאם וילד 2733 ₪ ולאם ושני ילדים 3142 ₪. סכום זה (3142 ₪) הוא תקרת התשלום של ביטוח לאומי! נשאלת השאלה מה תעשה אם עם שלשה ילדים, ארבעה ילדים חמישה ילדים וכן הלאה..
שאלות חוקתיות ומוסריות בדרכי גביית המזונות
השאלה הנשאלת היא מדוע על האם נטל הגבייה ? מדוע האם מהווה זרוע ארוכה של המדינה לאכיפת פסק דין של בית משפט ? חובת האב לשלם מזונות מוטלת עליו מהמדינה.זה אינו חוב אישי כלפיה מכוח חוזה בין צד א' לצד ב'.
האב חב את חובתו כלפיי ילדיו מכוח החוק ומן הראוי הוא שהמדינה תגבה את החוב מהאב ללא מעורבות כל שהיא של האם.
המדינה אחראית לאכיפת פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט.
שאלה נוספת היא מדוע מתנערת המדינה מאחריות לקטינים וחסרי ישע ?
אי תשלום מזונות מהווה פגיעה בכבוד האדם ואי תשלום מזונות לחסר ישע מהווה הפרה של זכויותיו הבסיסיות ביותר.
שאלה אחרת היא מדוע מצבו הכלכלי של האב לא יילקח בחשבון ? מדוע אין זכות לחקירת יכולת האב לשאת בתשלום המזונות ? מה יעשה אב שהתמיד לשלם את דמי המזונות ובגלל משבר כלכלי זמני נבצר ממנו לשלם ? מדוע אין אפשרות להקפיא לזמן מה את תשלום המזונות או להנמיכו בהתחשב בתקופות משבר ?
התניות של ביטוח לאומי כגון רמת השתכרות האם, פוגעות בחופש העיסוק שלה ומעודדות
אי יציאה והשתלבות בשוק העבודה.
דבר הפוגע בעתידה הכלכלי, בזכויות פנסיה ובהתפתחותה האישית והלגיטימית.
כמו כן תניות אלה פוגעות ברמת החיים של הילדים ופוגעות בעתידם.
תקרת התשלום של ביטוח לאומי מהווה אפליה כלפי ילדים שיש להם יותר מאח אחד לרעה.
תקנה זו של ביטוח לאומי פוגעת בשוויון בין הילדים.
ומה יש לחוק ולמוסר להגיד על מצבים אלו? על מצב "לא נסבל" זה בהמשך המאמר....................
הפתרון
הפתרון המוצע הוא הקמת גוף מטעם המדינה שאליו נמסר על ידי בית משפט או בית הדין הרבני פסק הדין בו נפסק גובה תשלום המזונות ללא מעורבות האם.
גוף זה ישלם לאם את דמי המזונות עבור הילדים ויגבה אותו מהאב בהתאם לשיקוליו
ביניהם ...יכולת האב לשאת בתשלום הקבוע בפסק הדין.
לפתרון זה כמה סיבות :
סיבה ראשונה: על המדינה לאכוף את זכויות הילדים ובכלל זה גם את תשלום מזונותיהם.
מדינת ישראל חתומה משנת 1991 על אמנת האו"ם לזכויות הילד בה נכתב
"המדינות החברות ינקטו צעדים נאותים להבטיח גביית מזונות עבור הילד מאת הוריו או מאת אנשים אחרים הנושאים באחריות כספית לגביו, הן בתחום המדינה והחברה והן מחוצה לה".
סיבה שנייה : הזכות למזונות היא זכות חוקתית !
אי תשלום מזונות פוגעת בכבוד האדם.
ילד, חסר ישע, אינו אמור להיות קורבן למלחמת הוריו וכשאלה אינם נושאים בחובותיהם צריכה המדינה לדאוג לו.
סיבה שלישית: בעקבות אי תשלום מזונות מצבה הכלכלי של המשפחה בכי רע ונזקקת לשירותי הרווחה.
ככל שגביית המזונות תיגבה תופחת המעמסה ממשרדי הרווחה והוצאות המדינה יקטנו.
סיבה רביעית : צמצום עד כדי ביטול נקודות החיכוך בין ההורים וממילא הפסקת השימוש בילדים ככלי נשק האחד כנגד השני.
סיבה חמישית : כוח הגבייה של גוף זה יהיה גדול לאין ערוך מכוח הגביה של האם מן הדין ומן הצדק להטיל נטל זה עליו.
סיבה חמישית : האב במקרים קיצוניים ומיוחדים יוכל לבוא בדין ודברים עם הגוף הגובה. תינתן לו האפשרות להגיע להסדר תשלום נוח בהתאם למצבו הכלכלי נכון לאותה נקודת זמן.
במילים אחרות תיבדק סיבת אי תשלום המזונות.
במידה ואי תשלום המזונות נובע מסיבות המצדיקות הסדר תשלומים אחר משנקבע בפסק דין תינתן לאב אפשרות להסדר נוח בו יוכל לעמוד מבלי שיפגעו צרכי הילדים שאותם יממן הגוף כאמור עד להתאוששות הכלכלית של האב.
פתרון זה חוסך למדינה הון רב.
נכון לשנת 2006 חוב המזונות בביטוח לאומי עמד על סך של 3 מיליארד וחצי מליון שקלים.בסוף שנת 2006 היו כ 80,000 תיקי מזונות פתוחים במערכת ההוצאה לפועל. סך חוב המזונות שם עמד על יותר מ 6 מיליארדי שקלים!
הפתרון המוצע הוא קודם כל בא להבטיח את גביית המזונות מהחייבים.
זה אינטרס מובהק של המדינה שכן העלאת שיעור הגבייה יקטין את הוצאות המדינה ויקטין את מספר הילדים הנמצאים במצוקה כלכלית.
האימא לא תהיה צד בעניין גביית המזונות וזה משכך את נקודות החיכוך בין האמהות לאבות והילדים .........לא ישמשו ככלי נשק בידי ההורים !
ובעיקר צרכי הילדים ימולאו במלואם.
הקשר של הילדים הן עם האם והן עם האב לא ייפגע.
האב ישלם מזונות לגוף הממונה, איתו יוכל בעיתים קשות להגיע להסדרים נוחים ולא יסתבך כלכלית.
מודל דומה למוצע כאן מופעל באוסטרליה. שם שיעור הגביה עומד על 92%.
מודל דומה בקנדה מצליח לגבות יותר מ 66% מחוב המזונות.
מהטבלה שפרסם ביטוח לאומי עולה כי שיעור הגביה הגבוה ביותר של דמי מזונות היה בשנת 1986 ועמד על 53%.
יש לציין כי ירידה של 0.5% בשיעור הגבייה משמעותה 2 מיליון שקלים מקופת המדינה!
65% מהחייבים דמי מזונות לביטוח לאומי בשנת 2006 לא שילמו אפילו תשלום מזונות אחד!
9% מהחייבים שילמו תשלום אחד.6% שילמו בין ארבעה לשישה תשלומים.10% שילמו שבעה תשלומים עד תשעה תשלומים.10% שילמו עשרה תשלומים או יותר.
לאחוזי הגבייה משמעות כלכלית אך גם משמעות חברתית!
ילדים אינם מקבלים את צרכיהם הבסיסיים.
מדי שנה יותר ילדים בישראל חיים מתחת לקו העוני !
עד מתי ?