חניית נכים

  ממ"ש מ. אורנה קורונל:
יעקבי קצין הסברה שלנו שלח סיפור נוסף לפינה:
מיומנו של מתנדב
חנה בחניית נכים ושכח
יעקבי שמעון
...במשמרת בוקר שגרתית הבחנו ברכב פרטי חונה בחניון מוסדר בחניית נכים ללא תו-נכה. משהוברר בבדיקת מסוף כי אינו רשום כרכב של נכה – נרשם לו דו"ח בהתאם (1,000 ₪!).
כעבור שעתיים לערך קיבלנו קריאה מחברינו בניידת תנועה אחרת לחבור אליהם, היות שעצר אותם נהג שהתלונן על דו"ח שקיבל מאיתנו בגין חניה בחניית נכים, כאשר במקום אין תמרור נכים (ג-43) בכלל. הוא טרח וצילם את רכבו חונה בלב חניית כורכר גדולה ובתמונות אין רואים בקרבת הרכב אף לא תמרור אחד המציין חניית נכים. עוד הגדיל האיש לעשות בכך שמיהר אל חנות אופיס-דפו והדפיס את התמונות בגדול ובצבעים.
השוטרים בניידת תמהו על רישום הדו"ח בחניית הכורכר ועל כן קראו לנו. הגענו אליהם וסקרנו את התמונות במלוא תשומת הלב. הנהג צדק, אין במקום תמרור המציין חניית נכים. המקום בו החנה הנהג את רכבו מוכר לנו ולא זכרנו שרשמנו שם דו"ח כל שהוא. מעיון בדו"ח נוכחנו שאכן נרשם על ידי הצוות שלנו ומדובר באותו רכב. אלא מה?...
מקום העברה שונה. מהשוואת הדו"ח לתמונות התבררה הסיטואציה.
שאלנו את הנהג אם חנה בחניון המוסדר קודם לחנייתו ברחבת הכורכר והשיב בחיוב.
הסתבר שהנהג, בשובו אל רכבו בפעם הראשונה עת חנה בחניית הנכים, לא שם לב לדו"ח שהוצמד אל שמשת רכבו, נסע למקום אחר ושם חנה בחניית הכורכר. רק בשובו אל רכבו בפעם השניה הבחין בדו"ח והתפלא על האשמה בגין חנייה בחניית נכים.
לשאלתנו מדוע חנה שם בחניית הנכים השיב "כי לא היו מכוניות ולא הפרעתי לא אחד".
הובהר לו שהדו"ח נרשם כדת וכדין ותגובתו היתה: "בחייכם, אולי תעשו משהו…". יפה- ד"ר אבי זלבה