מאמר זה יעסוק ברובו בעניין גירושין וכל הנגזר מכך שהדגש הינו חלוקת רכוש לרבות בית המשפט לענייני משפחה. אם כן חשוב לציין כי במדינת ישראל קיימים שני סוגים של נישות הקשורות בעניין חלוקת רכוש כשהעניין קשור ברובו בבני זוג המצויים בתהליך גירושין שתלוי במועד הנישואין של בני זוג.
אם כן בני זוג שנישאו לפני שנת 74 או ידועים בציבור חלה חזקת השיתוף בנכסים. כשמדברים על חזקת שיתוף בעצם מדברים על פסיקה שקשורה ברכוש שנרכש במהלך נישואין באופן משותף דהיינו ביזע משותף לרבות נכסים עיסקיים כמובן.
אם כן חלוקת רכוש בעצם קשור בנישת גירושין ועל פי בית המשפט לענייני משפחה ובכלל הפסיקה עצמה האומרת כי הרכוש יתחלק בין הצדדים שווה בשווה. שיתוף מידיי וכל אחד מהצדדים יכול לדרוש את המגיע לו ללא קשר למועד סיום הנישואין. למשל זוגות שנישאו לאחר שנת 74 חל עליהם חוק יחסי ממון כלומר שכל מה שנצבר בנישואין למעט דברים חריגים יאוזן שווה בשווה חוץ מפטירה חלילה שהרי המצב משתנה.
בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני יש סמכות דומה לדון בכל הקשור בנישת חלוקת רכוש או לדון בכל הקשור בעניין גירושין. לדוגמא צד שהגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני וכרך בה את עניין הרכוש הקנה סמכות ישירה לבית הדין הרבני בתנאי שעמד במבחני הכריכה דהיינו מבחן המשולש ולעומת זאת אם הוגשה תביעה באמצעות בית המשפט לענייני משפחה לפני בית הדין הרבני הסמכות תהיה שם ולא בבית הדין הרבני שהרי לא ניתן בו זמנית להתנהל בכמה ערכאות.
שאומרים חזקת השיתוף מתכוונים בעצם לפסיקת בתי המשפט, והיא חלה על זוגות שנישאו לפני שנת 74 בפועל, ועל ידועים בציבור. לפי חזקת השיתוף, הרכוש אותו צברו הצדדים במאמץ משותף, במהלך נישואיהם, שייך להם בחלקים שווים,ואין לכך זמן או דיון בכך.
ההסבר לכך כי בן זוג שתובע מבן הזוג שיתוף נכסים לא צריך להוכיח שום דבר לרבות חיים טובים או רעים שהרי די בכך שיוכח שבני הזוג ניהלו חיים משותפים בדירה משותפת תחת קורת גג אחת וזאת על מנת ללמוד היטב את מהות חזקת השיתוף בפועל. המטרה בחזקת שיתוף הוא צדק המבוסס כי שני בני הזוג תורמים לתרומת חיי המשפחה שלא בהכרח כספי אלא גם תרומה בבית או עם הילדים לרבות החינוך שלהם.
נכסים שנצברו לאחד מבני הזוג לפני הנישואין או שאחד מבני הזוג שקיבל במתנה או בירושה במהלך הנישואין אינם נחשבים בדרך כלל כנכסים משותפים, אולם נישואין הרמוניים וממושכים עשויים להחיל את הלכת השיתוף גם על הנכסים הללו. בגין נכסים עיסקיים היקף חזקת השיתוף אינו מצומצם רק לנכסים משפחתיים, אלא גם לגבי נכסים עסקיים.
כשאומרים דירת מגורים אומרים בעצם חזקה היא שדירת המגורים מצויה בבעלות שני בני הזוג, היות וההנחה היא שבני הזוג התכוונו שהבעלות בדירה תהיה לשניהם, וזאת כל עוד אין הנחה זו נסתרת על ידי כוונה אחרת העולה מפורשות או במשתמע מן העניין.