המונח "משכנתא" משמש לרוב מחוץ להגדרתו המשפטית ומתאר בפי העם את ההלוואות ששימשו למימון דירת מגוריהם, אשר מושכנה לצורך העניין.
לפיכך, במאמר זה אשתמש במונח הרווח, אעפ"י שמשפטית, המשמעות הנה שונה.
אדם נוטל משכנתא לצורך רכישת דירת מגורים.
כמובן שבעת נטילת המשכנתא העתיד נראה בטוח והעמידה בתשלומי המשכנתא אינה מוטלת בספק, אך במציאות, רבים נקלעים לקשיים ואינם עומדים בחלק מן התשלומים או בכולם, בחלק מן התקופה או לאורך תקופה ארוכה שאינה עומדת להסתיים בעתיד הנראה לעין.
במצב כזה, חשוף נוטל המשכנתא לתביעה משפטית, לעיקול ביתו ולאובדנו המוחלט, ולעיתים קרובות , גם לאחר שנמכר הנכס המשועבד, נותר יתרת חוב גבוהה יחסית למצופה, והאדם נותר שקוע בחובות כבדים.
בעבר, מעטים העלו בדעתם לבדוק את החוב הנטען ע"י הבנק ונקטו בשיטת "בת היענה". הם טמנו ראשם בחול וחיכו לשוך הסערה. אך הדבר רק החמיר את מצבם, כי הבנק תובע בסדר דין מקוצר ואם הנתבע לא מגיש בקשת רשות להתגונן הנשענת על ממצאי מומחה שחישב מחדש את החוב, הוא מוצא את עצמו עם פסק דין נגדו, ותוך זמן קצר הנכס ממומש ובמקרה הרע, הוא נותר עם חוב למרות המימוש.
עדיין, באים רוב האנשים למומחה לחישוב החוב לאחר שכבר הבנק מימש את הנכס או ממש ימים ספורים לפני פינויים.
מעטים מאוד מגיעים למומחה בשלב הראשוני בו תובע אותם הבנק ומבקש את אישור בית המשפט לתביעה בסדר דין מקוצר וחוסכים לעצמם את צווי הפינוי ומפחי הנפש, וקונים לעצמם זמן נוסף להתארגן כלכלית לפירעון החוב, באמצעות ההתדיינות המשפטית, הנמשכת זמן רב ומעכבת את מימוש הנכס.
מעטים עוד יותר מגיעים אל המומחה מייד לאחר שקיבלו דרישת לפירעון החוב מאת הבנק, כדי לבדוק כמה כסף הם באמת חייבים.
לו היו החייבים מודעים יותר לזכותם החוקית לבדוק, שאכן הסכום אותו טוען הבנק הוא סכום החוב ולא סכום קטן יותר, הרי שכסף רב וטירחה רבה היו נחסכים מהם, ובחלק מן המקרים, הם היו נשארים בביתם ולא מפונים.
מעטים העלו בדעתם, כי חישובי הבנק את יתרת החוב בגין ההלוואות הנם שגויים ולעיתים אף לא חוקיים.
לרוב, אנשים מן השורה, מתייחסים לבנק כאל מוסד ציבורי מהימן ובטוחים כי חישוביו מדוייקים.
רבים מהם משלמים, בעקבות זאת, בין עשרות אלפי שקלים למאות אלפי שקלים שלא לצורך, בגין יתרת חוב שאינה קיימת.
כמו כן, חייבים רבים מגיעים להסדר עם הבנק ובכך מפסידים סכומי עתק,אותם הם משלמים לבנק שלא לצורך.
חוות דעת מומחה אומנם עולה כסף, אך החוב קטן בזכותה בין עשרות אלפי שקלים למאות אלפי שקלים, ובמקרים של בעלי נכסים, גם במליוני שקלים ומעלה.
מעטים מן הבודקים את חובם אצל מומחה, מגלים, כי לא רק שחובם קטן יותר ממה שחשבו, אלא אף הבנק חייב להם כסף.
כנ"ל לגבי ערבים שחויבו בתשלום.
בשנים האחרונות, רבים יותר ויותר האנשים הבודקים את אמיתות החוב הנטען ע"י הבנק.
הבדיקה נערכת ע"י מומחה לנושא ויש גם אפשרות לערוך בדיקה מדגמים של חלק מן התקופה, לפיה מחליטים באם להמשיך הלאה לבדיקה מקיפה, על מנת למזער עלויות ולא לשלם עבור בדיקה מלאה שלא לצורך.
את הבנקים אין הדבר משמח במיוחד והם מערימים קשיים ככל שהם יכולים, בעיקר בתחום המצאת מסמכים למיניהם, אך נושא המצאת מסמכים ראוי למאמר נפרד, ולמעשה כבר טופל במאמרו של עו"ד אבי זילברפלד בנדון.
בקצרה, מן הראוי שלא לטמון את הראש בחול, וכבר בתחילת ההתנהלות מול הבנק, להיעזר בשירותיו של מומחה לאימות יתרת החוב הנטענת ע"י הבנק.
חשיבות רבה קיימת לניסיונו של המומחה בתחום הספציפי של חובות באשר לקבלת חוות דעת, שכן לא מספיק לקבל חוות דעת חישובית, שהחישובים בה אינה מבוססים על דיני הבנקאות, החקיקה, הפסיקה, הוראות בנק ישראל והנוהג במקרים הדומים בנסיבותיהם ובהיקפם למקרה הספציפי שלהם. על חוות הדעת להיות מבוססת הן תיאורטית והן חישובית, ולבדוק את כל האפשרויות החישוביות השונות הנגזרות מן הנסיבות והחקיקה ולבחור באפשרות הטובה ביותר.
מלבד זאת, בפני ראש הוצל"פ ניתן לטעון טענת פרעתי ולהוכיחה באמצעות חו"ד המומחה.
לסיכום, עדיף לא לחכות לצו פינוי ולבדוק את החוב לפני שההחוב הנטען ע"י הבנק הופך לחוב סופי באמצעות פסק דין חלוט או הסדר כובל.