עם תוחלת החיים הגבוהה כיום אנו מתמודדים עם מציאות חדשה בה כמות האוכלוסייה של אנשים קשישים הולכת וגדלה.
לעומת זאת המשפחה הגרעינית רק הולכת ונעשית קטנה יותר מה שמשאיר את אותה אוכלוסייה עם פחות ופחות אנשים אשר יכולים לדאוג להם בשנים מאוחרות אלה.
כיום במשפחה יש מקסימום שני ילדים אשר עובדים במקומות שונים ואינם יכולים לדאוג להורים שלהם מכיוון שהם אינם בסביבה זמינה.
דבר זה מותיר אותנו עם השאלה- מי ידאג לאותם קשישים? האם ישנם אנשים אשר יכולים לדאוג להם כמו הילדים שלהם?
אלו הן שאלות חשובות אשר אנו חייבים למצוא להם מענה.
אנשים קשישים זקוקים לאהבה ולתשומת לב באופן הדומה לעיתים להשגחה אחר ילדים קטנים.
במציאות הנוכחית זה כמעט בלתי אפשרי שהילדים ידאגו להורים שלהם בצורה המצריכה השגחה צמודה.
דבר זה יכול ליצור מצב של דיכאון אצל קשישים רבים אשר מרגישים מוזנחים על ידי המשפחה שלהם.
בנוסף, קשישים רבים זקוקים לעזרה על מנת לצאת החוצה או כדי לבצע משימות יומיומיות פשוטות.
בהיעדר הילדים בסביבה המיידית, יהיה זה קשה ביותר עבורם לבצע את אותם משימות יומיומיות.
כמו כן קשישים רבים במצב זה חשים בדידות בעת בה הם ישובים ימים שלמים בביתם ללא חברה ומעש.
למעשה ,האינטראקציה שלהם עם אנשים אחרים הולכת ומתמעטת בצורה קיצונית.
רוב החברים שלהם אולי עברו אל דיור מוגן או נפטרו וקשה להם ליצור חברויות חדשות כתוצאה מהמגבלות הפיזיות .
לכן בגילאים מאוחרים אלה קשישים רבים זקוקים ליותר תשומת לב וטיפול.
הקונספט של דיור מוגן התחיל בתור פתרון עבור אותן בעיות של אנשים קשישים.
הטיפול של קשישים עבר מן בני המשפחה אל בתי אבות.
רוב בתי האבות מאורגנים ומצוידים לשם הדאגה לרווחתה של אוכלוסייה זו בצורה המיטבית ביותר.
כיום ילדים רבים מבצעים שימוש בדיור מוגן על מנת לוודא כי הוריהם מקבלים את הטיפול ההולם ונמצאים בידיים טובות.
על ידי שימוש בדיור מוגן קשישים רבים מצליחים לשמור על חיי חברה פעילים הרבה בזכות היותם בסביבה של קשישים בני גילם.