"קיימים רק שני עולמות: האחד קיים מבלי שמדברים עליו, וזהו העולם האמיתי. השני הוא עולם האומנות, ועליו חייבים לדבר כי אחרת אין לו קיום" אוסקר ווילד.
אז בואו נדבר קצת על אמנות, האם מדובר במושג שניתן להגדרה? אמנים רבים ואנשי רוח ניסו לעשות זאת. אך בעולם הפוסט מודרני שבו אנחנו חיים, ניסיון ההגדרה הזה הוא הרבה יותר קשה.
מילון אבן שושן מגדיר אמנות כך: " יצירה שהושקעו בה כשרון רב וטעם מעולה. יצירה שיש בה כדי לגרום להנאה אצל הרואה או השומע, ולגרום להם חוויה אסתטית"
אך אנחנו עדים ליצירות אמנות שונות שאינן מעניקות לנו חוויה אסתטית, אנדרס סראנו הוא אמן הידוע בשימושו בהפרשות גוף האדם ובצואה לשם יצירת אמנות. האם צואה יכולה להיות אסתטית? זה תלוי בהגדרה שלנו לאסתטיקה, אך האינסטינקט הראשוני שלנו יהיה לומר שלא.
אפשר להסכים שמטרת האמנות היא להעביר לנו מסר או להעביר אותנו חוויה או רגש, כאשר אנו מביטים בציור או בפסל אנחנו חייבים להרגיש אליו משהו. זה יכול להיות תחושות הנעות מהנאה צרופה, הרהור עמוק או דחייה, אך יצירה שלא מעניקה לנו דבר היא סתמית, ואפילו אם יהיו כאלו שיקראו לה אמנות הרוב יסכימו שזו אמנות לא טובה.
הגדרת אבן שושן טוענת שביצירת אמנות יש להשקיע כישרון רב, עולה השאלה האם כישרון זה הוא מולד או נרכש. האם אמן צריך לימודי אומנות על מנת להפוך לכזה, האם יש צורך בלימודי ציור או לימודי פיסול? מכיוון שאמנות היום היא לא מה שהייתה פעם אנשים מסוימים יגידו שלא. שכן אם פעם היו חוקים מסוימים שיש ללמוד אותם למען יצירת יצירה העומדת בתנאים הקלאסיים של ציור או פיסול היום תנאים אלו לא מחייבים מכיוון שאנו עדים לאמנות אקספרסיוניסטית רבה. אנשים חושבים שאולי זה מספיק פשוט למשוך צבע על קנבס. אך אם נבחן שמות גדולים בעולם האמנות המודרנית נגלה שהטובים ביותר למדו את הבסיס הקלאסי לפני שהם הרשו לעצמם לשבור את הגבולות. פבלו פיקאסו, מייסד הקוביזם, למד את רזי האמנות מאביו שהיה צייר בעצמו ואף מרצה לאמנות באוניברסיטה. העבודות הראשונות של פיקסו, ואן-גוך ואחרים היו ריאליסטיות מאוד והתבססו על כללים מסוימים שאותם צריך לרכוש. מעבר לכך, לימודי אמנות מאפשרים לאמן לגבש את המסר שלו והזהות שלו לעומק.
אז היכן ניתן ללמוד אמנות בימינו?
לפני שאנסה לענות על השאלה הזאת יש להפריד בין אמנות ולאומנות. במובן המסורתי אומן הוא בעל מלאכה שהגיעה לרמת מומחיות בתחומו. לדוגמא טבח יכול להיות אומן קולינארי, ונגר יכול להיות אומן גם כן. אומנות היא יצירה שמטרתה שימוש מעשי, כלומר, הנגר יכול ליצור כסא שיחשב ליצירת אומנות אך כיסא זה חייב להיות פרקטי, ברגע שלא ניתן לשבת עליו הוא מאבד את מטרתו. אמנות לעומת זאת, אינה מתעסקת בפרקטיות ולכן השמים הם הגבול. השאלה היא האם היום ישנו הבדל אמיתי, האם צילום הוא אמנות או אמנות? שכן צילום יכול להיות פרקטי ומטרתו יכולה להעביר מידע עיתונאי והוא יכול להיות אבסטראקטי ומטרתו להעביר תחושה. כך או כך היום בעידן התצלומים, הקולנוע והאינטרנט קשה יותר להבדיל בין אמן לאומן. ולכן כל אדם שמרגיש שהמטרה שלו בחיים היא ליצור ולהעביר מסר צריך לעסוק בלימודי אמנות. וגם אנשים שמעוניינים לרתום את הכישרונות הפוטנציאלים שלהם למטרה יותר פרקטית וכלכלית, כגון אנימציה צריך ללמוד אך לעשות זאת נכון ולכן מקומו בתואר לאמנות.
ישנם סוגי אמנות רבים ומגוונים, כיום ניתן למצוא מוסדות בהם מלמדים ציור, פיסול, צילום, אנימציה, עיצוב, עיצוב גראפי, משחק, כתיבה וכן הלאה. מוסדות כגון שנקר, בצלאל, המכון לאומנות במכללת אורנים ואחרים מציעים לימודי אמנות שונים ומגוונים. ובתי ספר כגון "ניסן נתיב" ו"יורם לווינשטיין" מציעים לימודי משחק ותיאטרון.
בתל אביב ניתן למצוא גם את מנשר, בית ספר לאמנות, המציעה לימודי אמנות שונים וביניהם גם תואר באמנות. ניתן למצוא במנשר קורסים בכתיבה עיתונאית, כתיבה יצירתית, צילום, קולנוע, אנימציה, תקשורת חזותית, ציור ופיסול וכן הלאה.
וזיכרו "אמנות איננה מילוי צורך קיים, אלא יצירה של צורך חדש. העולם לא נזקק לסימפוניה החמישית של בטהובן עד שהוא יצר אותה. כעת, לא נוכל לחיות בלעדיה" לואיס קאן.
אז לכו וצרו משהו שלא נוכל להמשיך ולחיות בלעדיו.