לנכדים בחו"ל יש יום הולדת?
פעם קראו לזה "פאפירענע קינדר", יענו " ילדים מנייר" כיון שראינו אותם רק בתמונות. היום אפשר לקרוא להם "סקייפ קינדר" כי מדברים אתם בסקייפ, ואפילו רואים אותם. אבל מה קורה כשיש להם יום הולדת?
במקום לרוץ לקנות מתנה, לעמוד בתור אינסופי בדואר כדי לשלוח אותה ולגלות אח"כ שאפשר היה לקנות אותה בארץ הנמען בחצי מחיר, עדיף לנהוג אחרת. פשוט צלצלו ושאלו את הנכד אם ברצונו ללמוד באיזשהו חוג או לקבל מנוי לחוברת , ירחון וכו'. בקשו מההורה "לתווך" לצורך ביצוע העסקה וכולם ייצאו מאושרים.
עוד טיפים באתר
www.saba-sabta.co.il
ולרעיון בהרחבה:
הבן נסע לחו"ל ללימודים או עבודה ולא נוטה לחזור במהרה. לבן של הבן – יענו, לנכד – יש יום הולדת בעוד חודש. אתם מתחילים לשבור את הראש מה לקנות לו מתנה. על אף שמדברים אתו בסקייפ לעתים קרובות, אתם לא זוכרים אילו צעצועים ומשחקים יש לו. בינינו, גם כשהנכד גר מעבר לפינה ואתם רואים אותו כל הזמן פיזית, ספק רב אם אתם- או אפילו הוריו העסוקים – זוכרים בדיוק את כל אחד ממלאי הצעצועים והמשחקים שגודשים את חדרו.
למזלנו – ולמזלו של הנכד – יש לו חלומות. הוא חולם על עוד משהו שעדיין לא קיבל . שוחחו אתו ושאלו אותו מה היה רוצה: ללמוד לנגן על גיטרה? לקבל מנוי לעיתון ילדים? אם הוא יודע עברית, אולי היה רוצה מנוי לירחון לילדים בעברית? זה יגוון לו את הקריאה, ישמר את הקשר עם השפה ועם הארץ – ויהיה לו משהו שונה מאשר לחבריו.
לאחר ששמעתם מה היה רוצה, עשו לו את המנוי המבוקש או היעזרו בהוריו כדי לרשום אותו לחוג/סדנה/קורס שהוא חולם עליהם . תמצאו דרך להעביר את הכסף להוריו.
כך כולם יצאו נשכרים: הילד קיבל מתנה חלומית (שחלם עליה), אתם חסכתם התרוצצות מעייפת ומיותרת והוריו נהנים לראות ילד מחייך.
מזל טוב – ותודה ללאה אורגד, על הרעיון.