ועדת שרים אישרה לאחרונה את הצעת החוק "לפתיחת הסליקה" בכרטיסי אשראי מסוג ישראכארט לסולקים אחרים, ובפרט לכאל וללאומי קארד. האישור התקבל למרות מחאותיה של ישראכרט ולאחר מסע לחצים לא מבוטל של ראשיה, אשר ביקשו למנוע את החוק.
איך תשפיע ההחלטה על פתיחת שוק סליקת כרטיסי האשראי על הסוחרים?
הטבלה להלן מפרטת את איזה מותג ניתן לסלוק באמצעות איזה חברת סליקה.
מותג
|
ויזה
|
מסטרקארד
|
ישראכרט
|
אמריקן אקפרס
|
דיינרס
|
נתח שוק
|
46%
|
29%
|
17%
|
5%
|
3%
|
חברה סולקת
|
מצב קיים
|
מצב חדש
|
מצב קיים
|
מצב חדש
|
מצב קיים
|
מצב חדש
|
מצב קיים
|
מצב חדש
|
מצב קיים
|
מצב חדש
|
ישראכרט
|
X
|
X
|
X
|
X
|
X
|
X
|
X
|
X
|
|
|
כאל
|
X
|
X
|
X
|
X
|
|
X
|
|
|
X
|
X
|
לאומי קארד
|
X
|
X
|
X
|
X
|
|
X
|
|
|
|
|
כפי כפי שניתן לראות מהטבלה השינוי בשוק סליקת כרטיסי האשראי איננו מהפכני .
לכאורה: ההבדל בין המצב הקודם למצב החדש הוא בכך שבעבר רק ישראכרט יכלה לסלוק את המותג ישראכרט וכיום יכולות שלושת החברות לסלוק אותו. לכאורה עדיין קיימים יש שני מותגים המוגבלים לסליקת כרטיסי אשראי על ידי סולק אחד: אמריקן אקספרס – על ידי ישראכרט ודיינרס – על ידי כאל, אלא שבניתוח של נתחי השוק נראה שאכן נעשה דבר.
לפני השינוי – סוחר שהיה בוחר לא לעבוד עם ישראכרט היה מונע מעצמו כיסוי של נתח שוק של לפחות 22% (בעבודה מול כאל) ושל 23% בעבודה מול לאומי קארד. (ללא דיינרס).
המצב היום הוא שהסוחר יכול לסלוק כרטיסי אשראי עם כל אחת מהחברות (אחת בלבד) ולכסות נתח שוק של לפחות 92%. לכאורה עדיין קיים יתרון תחרותי לבחור דווקא בישראכרט או בכאל, אלא שיתרון זה הרבה פחות רלבנטי וזאת משני טעמים:
ראשית – מדובר בשני מותגים שהם לרוב מותגים שניים בארנק. קרי כמעט 100% ממחזיקי כרטיס אמריקן אקספרס או דיינרס מחזיקים גם כרטיס של ויזה או מסטרקארד, כך שהסיכוי שסוחר יאלץ לוותר על עסקה בגלל שבחר לא לכבד מותגים אלה היא אפסית. אגב בארה"ב נסלק דיינרס כמסטרקארד ובכך שיפר את הזמינות שלו. לא מן הנמנע שאם המותג יהיה חפץ חיים גם במקומותינו הם ינקטו באותה גישה בישראל ובכך הוא יפתחו גם אותו לסליקה על ידי שלושת החברות.
שנית – גובה העמלות שאמריקן אקספרס גובים תמיד נבדלות מגובה העמלות של האחרים ולכן אותם עסקים שמרגישים צורך לכבד את המותג אמריקן אקספרס עדיין יכולים להגיע לשני הסכמים נפרדים עם שתי חברות: הסכם אחד שיכסה אותם בגין למעלה מ-90% הוא המשמעותי, שבהכרח יהיה תחרותי יותר. והסכם שני עבור אמריקן אקספרס, שמעולם לא היה תחרותי, אבל שממילא השפעתו על הסוחר מבחינת סך העמלות הנגבות בגין שימוש בכרטיסי אשראי הוא נמוך יחסית.
לסיכום – בתחום הריכוזי של סליקת כרטיסי אשראי, מעבר ממצב בו התחרות מוגבלת ל- 75% מהשוק, למצב בו התחרות תקפה ל- 91% מהשוק הינו צעד חשוב ומהותי, בפרט לסוחרים הקטנים והבינוניים שיכולת המיקוח שלהם מול חברות כרטיסי האשראי החזקות נמוכה יחסית.
צעד זה יאפשר לסוחרים, הסולקים כרטיסי אשראי, להגדיל את הרווח שלהם וליהנות מהכנסה פנויה גבוהה.
בנוסף יגרום צעד זה להגדלת התחרותיות בתחום סליקת כרטיסי האשראי וישפר את עמדתו של הסוחר מול חברות כרטיסי האשראי.