הכנה רוחנית לחג הסוכות
עין חיצונית תראה כמה קרשים ישנים שמעליהםעלים וענפים וכמה ילדים תולים קישוטים ולא תבין מה הוואו הגדול, אבל האמתהיא שמאחורי הסוכה הזו עומדים כמה שיעורים חשובים מאין כמוהם לחיים שלנו..
לקחתם אוויר? מתחילים:
מחשבה - דיבור - מעשה:כמו בכל שינוי שאדם עושה בחייו, גם סדרת חגי תשרי מביאה לידי ביטוי אתשלושת השלבים ההכרחיים. ראש השנה הוא חג שעיקרו מחשבה (ראש מלשון מחשבה ולאמלשון ראשית, כי הרי ניסן הוא ראשית השנה)- אחרי חשבון הנפש של חודש אלולמגיע הזמן לשאול - מה המטרה שלי לשנה הקרובה. גם כשבונים בית מתחילים קודםכל מתוכניות עבודה.
אח"כ מגיע שלב הדיבור - אדם מתחיל להוציאלאור את המחשבה הנכונה ע"י דיבורים נכונים, ואחרי שהחליט בראש השנה איך הוארוצה שהשנה שלו תראה, הוא מבקש, ע"י תפילה, ועושה תיקון על הפה: מצד אחדלא אוכל ומצד שני רק מבקש סליחה ומתפלל. והנה, הגיע הזמן אחרי שתכננווביקשנו - להתחיל ליישם - סוכות נקרא זמן המעשה. קבלת השפע בפועל מגיעהלאדם מעצם הישיבה בשמחה בסוכה לאורך שבעה ימים עד הרגע הגדול - שמחת תורה.
כל התהליך המכווץ הזה של חגי תשרי, שנמשך21 ימים, כולו בשמחה, כמאמר הכתוב - "והיית אך שמח", אך גימטריה 21, נועדלעזור לאדם להשתנות באמת ולהתחיל מחדש בלי הקבעונות והגבולות שסגרו אותובד' אמותיו.
צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי - הנה,כמו בכל שינוי שאדם עושה, לא ייתכן שימשך באותם הרגלים קבעוניים שצבר.החלטת לשנות - צא. ולכן, בסיס היציאה מהבית לשבעה ימים של אכילה, לימוד,שינה ומה לא בתוך סוכה היא היציאה מהשגרה הנוחה והמוכרת. כמו שאדם יחליטלהפסיק לעשן אבל ימשיך להסתובב עם סיגריות בתיק וילך לאותם בתי קפה ופאביםשבילה בהם עד כה. לא, אומרת התורה, החלטת לשנות - צא.
אז למה דווקא לסוכה? חכמי הקבלה מגלים לנו שעצם המילה צא טומנת בחובה את סוד הסוכה. צא בגימטריה - 91 וגםסוכה היא 91. העניין הוא שלא רק שאני צריך לצאת אלא גם בשמחה. למה? כי אדםשמחליט על שפע חדש בראש השנה, מקבל אותו כבר בסוכות. מי שמחליט במחשבה עלשינוי אבל לא שמח עם השינוי הזה - לא יקבל אותו. מחשבה אותיות בשמחה.
מנהגי החג על פי הקבלה - חכמתהקבלה לא מתייחסת לסוכות כאל חג חקלאי ותו לא אלא מראה לנו כמו בכל חג,שלא מדובר על הסטוריה או מצבת זיכרון למשהו שהיה פעם, אלא אותו כח רוחניחוזר בזמן הזה של החג ומלמדת אותו איך כל מנהג או מצווה בסוכות קשורותלתהליך הזה של השינוי המיוחל.
סוד הסכך מורכב משני חלקים:
- ענני הכבוד
- פסולת גורן ויקב. ביאור:
כתוב שהסוכה והסכך שמעליה מסמלים את שבעתענני הכבוד שליוו את עם ישראל במדבר. מה הפירוש הפנימי? מסביר הרב יהודהאשלג שענן פירושו "כיסוי על השמש". מהי השמש? השמש היא מקור האור והשפע שלהאדם. אז למה צריך לעשות עליה כיסוי? כי כמו שבעולם שלנו אי אפשר להסתכלבצורה ישירה על השמש ולהנות מאורה אלא צריכים לכסות, מלמדת אותנו הקבלה שכךאנו צריכים לעבוד במהלך כל החיים - לעשות כיסוי, גבול על השפע. למה?
אנחנו הרי, כבני אדם, נבראנו ככלי קבלתתענוג. אנחנו רוצים לקבל כמה שיותר תענוג: וכאן ועכשיו ותמיד - מקסימוםתענוג במינימום מאמץ. אם כך- מה הבעיה? יש שפע, יש כלי שרוצה את השפע, נשמעאידיאלי, לא? אז זהו, שלא - כל הקלקולים בחיים שלנו מתחילים מזה שאנחנו לאיודעים איך לקבל את השפע. לאכול זה תענוג, אבל יותר מדי זה סבל. כסף הואתענוג אבל יכול לחרפן את האדם בקלות אם לא יעשה לו סייגים וכמו כן כלהתענוגות שלנו. יותר מדי שפע הופך לפשע. ענג מתהפך לנגע. אז מה עושים? שמיםסכך. הסכך הוא סוג של סינון, הגבלה, הגנה פנימית מפני הרצון שלי לקבל אתהאור בצורה ישירה. בשפת הקבלה, ההגבלה הזו נקראית מסך - מגיע אור ואני עושהעליו גבול בכדי לקבל אותו בצורה נכונה. העבודה הזו נקראת בכתבים הקדושים -צילא דמהימנותא - בעברית - צל האמונה. המסך הזה, שעושה צל על האור, לא באלאדם באופן טבעי - זו עבודה רוחנית שמתחילה באמונה.
הסוד השני של הסכך הוא שעלפי הגמרא במסכת סוכה, הסכך אמור להיות מורכב מפסולת גורן ויקב., ז"אשאריות קש ושאריות של אשכולות וענבים. נשמע קצת לא הגיוני נכון? האמת היאשיש סוד גדול בהוראה הזו לקחת את המיץ של הזבל, של עבודת היום יום ולעלותאותה מעל לראשי בחג הסוכות. הסוד הוא במילה פסולת. ניתן להבין שהפסולת שאנימייצר מורכבת למעשה מהחטאים שלי, ההרגלים הגרועים שלי, הרגעים שפגעתיבאחרים וכו' אבל זה לא רק זה. לא רק האגואיזם שלי והעובדה שאיכפת לי רקמעצמי זה מה שפסול אלא גם מה שאני עצמי פוסל. מה אני פוסל?
אני פוסל דעות של אחרים, הסתכלות על החיים.אני פוסל את ההוא שנראה פחות דתי ממני או קצת מכוער או שמנמן, אני פוסלאפילו את עצמי בסיטואציות מסוימות.
נו, ומה לא בסדר בזה? איןבזה שום דבר לא בסדר חוץ מזה ש"הפוסל במומו פוסל", קרי, אדם קטן חיבגבולות של מותר ואסור, נכון ולא נכון, טוב ורע וכו', יש לו חוסר יכולתבסיסית לקבל את השונה ממנו ולכן כשהוא פוסל את האחר הוא בעצם מעיד בכך עלקטנותו שלו. אדם גדול לעומת זאת מסוגל להכיל שונות וניגודים. העניין שלסוכות הוא שמכיוון שאנחנו צריכים להיות בשמחה אסור לנו לייצר את הפסולת הזו- שמחה היא שמחה שלמה. אנחנו שמחים בכל מה שקיבלנו מלמעלה - שום דבר איננומיותר. גם התכונות שנראות לי שליליות בעצמי ובאחרים הם למעשה טובות אניפשוט לא רואה את זה.
הסוד הנ"ל בא לידי ביטוי בעוד שניים ממנהגי החג - האושפיזין וארבעת המינים - אם הפסקתי בסוכות, למשך שבעה ימים לפסול את כל מי ששונה ממני - אני צריך להתקרב אליו, לא?
סוכות הוא חג של קירבה, אחדות וסולידריותחברתית - אנחנו מזמינים בלב שלם ובכוונה אמיתית כל אחד ואחד להיכנס ולהתארחאצלנו, לא במטרה לנקר עיניים על הסוכה המפוארת שלנו כי זו רק סוכה ולאבמטרה לחנך אותו, אלא לסעוד ולהתחבר. מבחינתי - כל האנשים סביבי הםהאושפיזין בכבודם ובעצמם.
גם השימוש בארבעת המינים: אתרוג, ערבה,לולב והדס (ר"ת אעל"ה) מעביר את אותו המסר בדיוק - כל אחד מהמינים מסמל סוגאחר של בן אדם. כדי לקיים את המצווה - כל הארבעה צריכים לגעת זה בזהולהיות מאוחדים באגודה אחת. כשם שארבעת המינים מהווים מבחינת קיום המצווהיחידה אחת ולא ניתן לקיים את המצווה ללא אחד מהם, כך גם כל סוגי האנשיםהמצויים בו משלימים האחד את רעהו. לאתרוג יש טעם וריח. לפירות הדקל (שעליוגדל הלולב) יש טעם אך אין להם ריח. ההדסים מפיקים ריח נעים, אך אין בהםטעם, ואילו ענפי הערבה הם חסרי טעם וריח כאחד.
עם ישראל מאגד בתוכו סוגי אנשים שונים - ישכאלה שדומים לי ויש שמאוד שונים, יש כאלה שלא היתי רוצה לפגוש ויש כאלהשאני חפץ ביקרם. יש שעוסקים בתורה, יש העוסקים במעשים טובים, יש העוסקיםבתורה ובמעשים טובים ויש גם כאלו שכל מה שמעניין אותם זה הם עצמם. ובכל זאתעל פניו היינו מצפים שהתורה תגיד שיש מקום רק לאותם אנשים עם "התכונות שלהאתרוג", אולם, למרבה הפלא והיופי, היא אומרת שלכולם יש מקום. למה? כיבסוכות מעלים את הפסולת מעל הראש.
איחולי "והיית סכך שמח" לכל בית ישראל...
משה שרון
www.mo6.co.il
הכותב הינו מרצה בחכמת הקבלה
 |
קבלה | משה שרון 054-6970455 www.mo6.co.il
|