לפני כשנה, בפעם הראשונה בחיי עשיתי את הטיול הגדול שלי. טסתי להודו, נפאל ותאילנד, למשך תקופה של 4 חודשים.
הטיול עצמו נראה לי מאוד קצר וחבל שהוא ניגמר, הלוואי יכלתי לרגע להחזיר את הזמן לאחור ולהישאר שם ברגע הזה עוד קצת.
כשטסתי אז הטיסה עצמה עלתה לי המון אבל הביטוח נסיעות היה זול יחסית.
לא פעם ולא פעמים הייתי חולה בחו"ל, ביקרתי שם הרבה בבתי חולים וגיליתי שיש הרבה מטיילים כמוני.
הודו אומנם זה המקום הכי יפה שביקרתי בו בעולם אבל לא הכי סטרילי זה בטוח, אבל למרות הכל אפשר להתעלם ולהנות באמת מחווית החו"ל.
כשרק נחתתי בהודו, הגעתי למומבאי, אני חייבת לציין שזוהמה כזו ראיתי רק כמה פעמים בחיי וכל אחד מהפעמים האלו היו בהודו.
מומבאי היא גם עיר מסוכנת, מאוד פחדתי כל הטיול מגניבה וזה למה דאגתי ל ביטוח נסיעות שמכסה אותי גם מגניבות.
האנשים ספציפית בעיר הענקית הזאת הפחידו אותי והסתכלו עלי מוזר. כשאני טיילתי שם בדיוק חודש ו קצת לפני היה שם פיגוע נגד ישראלים ולכן פחדתי ללכת לשם.
בשניה שעזבתי את העיר והגעתי לגואה שם התחיל הכיף האמיתי. ישנתי בבונגלוס מתפרק שמה שמחזיק אותו זה המזל ההודי.
הוא עומד על במבוקים דקיקים וזז מצד לצד.
הייתה שם מרפסת קטנה עם ערסל שהייתי שוכבת שם וקוראת כל ערב, וביום טיילתי בים ותפסתי שיזוף, איזה כיף...
אחרי זה הגעתי לעוד עיר קסומה ביותר, האמפי, זו עיר קסמים, נירא לי שיש שם את פלא העולם השמיני ורק עוד לא עלו עליו.
האמפי בנוייה רכס הרים הבנויים מאבנים ענקיים, יותר גדולות מהפירמידות במצרים, יש שם נהר מקסימה שכולם שוחים בה ואווירה שאין בעוד אף מקום בעולם...
אני מאוד רוצה לחזור לשם...
אחרי האמפי הגענו לאנדמן שזה אי מרוחק מעט מהודו ואחד המקומות הכי יפים בעולם...
אנדמן אומנם יפה אבל שם חטפתי את כל המחלות הכי קשות שלי, מזל שהיה לי ביטוח נסיעות. מבחינת האוכל התנאים שם קשים מאוד ורוב האוכל מקולקל. בקיצור הודו מלאה חוויות רובן טובות והזיכרונות מעולים ואני מאוד מקווה לחזור לשם...