בעולם הרהיטים כיום כמעט ואין רהיט ישן שלא עשו עבורו, מה שנקרא, גרסת שנות האלפיים. גם ריהוט עתיק שכל יופיו וייחודו היה בכך שהוא ישן אך עדין חזק ועמיד, קיבל גרסאות חדשות ועיצובים של רהיטים חדשים לגמרי שרק נראים כמו ריהוט עתיק בשל עיצובם הייחודי.
אם נאמר את האמת, לעצב רהיטים בסגנון ריהוט עתיק זו לא משימה קשה במיוחד. יש הרבה ריהוט עתיק שנראה דומה לריהוט אחר ולכן כאשר לוקחים אלמנטים בסיסיים של ריהוט עתיק, כגון ידיות מעוטרות, עיטורי עץ, זכוכיות מחוספסות וקריסטלים, ומלבישים אותם על גבי תשתית עץ שעבר שיוף מיוחד במטרה להתאים למראה של ריהוט עתיק – פחות או יותר נקבל רהיט שנראה עתיק.
בתוך ההגדרה הרחבה של ריהוט עתיק, ניתן למצוא את הסגנון הכפרי ואת הסגנון הקלאסי. ריהוט כפרי וכמו כן ריהוט קלאסי הנם שני סגנונות ריהוט ועיצוב בעלי מכנה משותף - בשניהם הרהיטים מיוצרים מעץ מלא. ריהוט כפרי כולל בתוכו מבחר דגמים מעץ מלא משום שהוא מחזיר אותנו אחורנית אל חיי הכפר של המאה ה-18, חיים בין יערות, שדות ועצי פרי. גם ריהוט קלאסי מאופיין בשולחנות, כסאות וארונות אשר כולם מיוצרים מעץ מלא. הסיבה לכך דומה אך שונה. מצד אחד, עץ מלא מהדהד אל העבר, בו עץ מלא היה חומר הגלם המבוקש ביותר. והרובד הנוסף לשימוש נפוץ בעץ מלא נעוץ בעובדה שעץ מלא בציפוי לקה, עץ מלא בצבעי חום עז וכד' - מתחקים אחר עיצוב האצולה המלכותי. גם כאן יש חזרה אל העבר, אשר מצביעה על סגנון עתיק יומין - אך חדש תמיד.
עד כאן הכל טוב ויפה, אך יש הרבה מעבר ליצירת רהיטים חדשים בסגנון הרטרו כאשר מדברים על ריהוט עתיק אמיתי. אפשר לשחזר ולשכפל מרכיבים של ריהוט עתיק, אבל אי אפשר לשחזר את הנשמה של הרהיט. יש משהו אצל ריהוט עתיק, קסם מיוחד שפשוט אי אפשר להסביר אותו. ניחוח העץ הוא אחר, חריקות צירי הדלתות מזכירות צלילים של פעם, ולפעמים נדמה שאם נפתח את הדלת של שידה ישנה שהכרנו מפעם, נוכל לראות גם את כלי החרסינה הישנים של סבתא או את פינג'ן הקפה של סבא.
כמובן שעוד לא הזכרנו את הערך הסנטימנטלי של ריהוט עתיק. ישנם אנשים שמקבלים ריהוט עתיק בירושה, מדור לדור, ולעולם לא יסכימו להחליפו בריהוט חדש, גם אם מדובר על ריהוט עתיק בדמות מזנון לסלון שהוא ישן ולא פונקציונאלי שניתן להחליפו במערכת שידת חדשה או אפילו בבניית קיר גבס עם נישה מיוחדת למסך הפלאזמה. לכן יש לברך על היות ריהוט עתיק חלק מחיינו.