כתיבת סמינריון במשפטים - אפיון מרכיבי סמינריון במשפטים

http://www.academic-solutions.co.il/

www.academic-solutions.co.il

אפיון מרכיבי סמינריון במשפטים

1. המבוא

בפרק המבוא, נציג בצורה ברורה את השאלה המשפטית או את הרעיון המרכזי. תפקיד המבוא הוא העלאת ההנחות והרקע הכללי עליהם מסתמך המחבר בכתיבת הסמינריון במשפטים. כמו כן, המבוא יעלה את השאלות המשניות אשר יידונו בהמשך המאמר. במבוא קיימת חשיבות עליונה לניסוח מעורר-עניין ובהיר, כזה המאפשר לקורא להבין מה צפוי לו, בפרקיו הבאים של הסמינריון במשפטים.

(א). השאלה המשפטית: השאלה המרכזית אותה מבקש הכותב לבחון, צריכה להיות ברורה ותמציתית. השאלה תופיע, באופן בולט, בתחילת הסמינריון במשפטים כך שלא נזדקק לדלות אותה מבין הכתוב. אין נפקא מינה, כי השאלה תופיע גם בהמשך המאמר בדרך זו או אחרת.

(ב). שאלות-המשנה לרוב, סמינריון במשפטים כולל שאלות-משנה, הנידונות בגוף המאמר. את שאלות-המשנה יש לבחון על פי קישורן לשאלה המרכזית. שאלות-משנה שאינן נגזרות מהשאלה המרכזית, מצריכות בדיקה והתייחסות כאמור בכללי-העריכה המפורטים במדריך זה. לדוגמא, העברת שאלת משנה להערת-שוליים או מחיקתה.

(ג). התרומה המרכזית של סמינריון משפטיים לאחר הצגת השאלה המשפטית, תבוא הצגת תרומתו המרכזית של הסמינריון המשפטים. התרומה תוצג באמצעות תאור התזה של הסמינריון במשפטים או באמצעות הקווים הכלליים של הדיסרטציה. יש להקפיד על בהירות ותמציתיות, שיאפשרו לקורא להבין את החידוש בסמינריון במשפטים ואת מטרתו של הכותב.

(ד). מתודולוגיה ומבנה סמינריונים משפטיים בסוף פרק המבוא, יוצגו המתודולוגיה בה בחר הכותב ומבנה הסמינריון במשפטים הנגזר ממנה. מטרת הצגה זו היא להבהיר לקורא מהו מהלך התפתחות הסמינריון במשפטים. ניתן להציג את הדרך בה בחר הכותב במספר אופנים:

· הצגת המהלכים לפי סדר-הופעתם בסמינריון במשפטים, ללא ציון-מקום ספציפי (כגון פרק/תת-פרק). דוגמא: "פרק ב' עוסק ב... פרק ג' עוסק ב..."

· לרוב, נעשית הצגת פרקי הסמינריון השונים, עם פירוט המהלך המרכזי בכל פרק. דוגמא: "אפתח בסקירה קצרה... אעבור לניתוח המצב הקיים... אצביע על הבעיות..."

·  הצגת המהלכים המובאים בכל פרק בנפרד בסמינריון במשפטים. דוגמא: "בפרק א' אטפל בשתי משימות – הגדרה... ותיחום מושגים... הבהרות אלה מחויבות..."

· אופן ההצגה אליו נשאף יכלול את המהלך המרכזי שבכל פרק בסמינריון במשפטים ואת המסקנה הנובעת ממנו או את החידוש העולה ממנו. דוגמא: "מסקנתו של פרק ב' היא..., מסקנתו של פרק ג'...".

· במקרים בהם נכללת בפרק המבוא בסמינריון במשפטים תמצית של סקירת המאמרים ופסקי הדין העיקריים בסמינריון במשפטים, יש לתת תשומת-לב מיוחדת לתמצות וקיצור הסקירה.

2. הרקע – סקירת המצב הקיים

בחלק נכבד מהסמינריוןנים המשפטיים, מגיע לאחר חלק המבוא חלק זה, שמטרתו: הצגת הרקע הקיים לרעיון המרכזי בו עוסק הסמינריון במשפטים; לרוב עסקינן בהיסטוריה המשפטית בתחום – פסיקה קודמת רלוונטית, כתיבה אקדמית בתחום, וכד'. ניתן לנסח תכליתו של החלק כיצירת הבסיס, עליו ייבנו מהלכי הסמינריון במשפטים בחלקים הבאים. בדרך כלל נקפיד, כי אורך המבוא והרקע לא יעלה על אורך הדיון עצמו, עם זאת יש להתחשב באופיו של הסמינריון במשפטים ומרכיביו. לדוגמא: ייתכנו סמינריונים משפטיים שעיקר מטרתם היא הבהרת מצב קיים מורכב – כאלו יידרשו לסקירה היסטורית מפורטת. גם כאן, יש לתת את תשומת הלב לשוני שבין סמינריונים משפטיים מסוג תזה לסמינריונים במשפטים מסוג דיסרטציה. בראשונים, הרקע המובא בהם, משמש כבסיס לדיון עצמו, על כן נדרשת בהם הפרדה בין המבוא והרקע לבין גוף הסמינריון במשפטים. לעומת זאת, בסמינריון במשפטים מסוג דיסרטציה אשר בהם הדיון עצמו מתבסס על מחקר השוואתי או ניתוח של מצב משפטי, מהווה סקירת המצב הקיים חלק אינטגרלי מהדיון, ולכן, מיותרת ההפרדה בין חלק זה, לבין גוף הסמינריון המשפטי.

?      בסמינריונים משפטיים בהם ניתנת סקירה ארוכה, רצוי לסיים את החלק הנ"ל במעין סיכום-ביניים, על מנת להקל על הקורא בהבנת הנושא המורכב.

3. הדיון

חלק זה הוא לב הסמינריון במשפטים המבסס את הרעיון המרכזי, אם כתזה חדשה אם כדיסרטציה. לרוב ראוי לחלק את הדיון בסמינריון במשפטים למספר פרקים, כאשר בכל פרק מוצג רעיון עיקרי או מוצגת שאלה עיקרית, הנגזרים מהרעיון המרכזי או השאלה המרכזית שהוצגו במבוא, לסמינריון וסוללים את הדרך לטיעון המרכזי של הכותב. בהיות הדיון עיקרו של הסמינריון במשפטים, יש לתת תשומת-לב יתרה לפרופורציות בינו לבין שאר חלקי הסמינריונים במשפטים, בכדי לעזור לקורא בהפרדת העיקר מהטפל.

4. סיכום

חלק זה מבהיר את הרעיון המרכזי ואת המסר העולה מהסמינריון במשפטים. בחלק זה, יש לשים-לב במיוחד לתמציתיות ובהירות הצגת המסר. יש לוודא , כי הכותב אינו מציג נושאים חדשים, אלא מסכם את אלו בהם דן הסמינריון במשפטים. דוגמא קיצונית תהא , מקום בו נעשה ניסיון להציג בסיכום מסקנה מרחיקת לכת מעבר לבסיס שהוצג בסמינריון במשפטים, או לחילופין לנסות לקשור בין הסמינריון סמינריונים משפטיים אחרים. עיקר עבודת העריכה האקדמית בחלק זה, תתמקד בסילוק הכפילויות. לא ראוי לחזור על המוסכמות או על המסקנות שהוצגו בחלק המבוא, או לפרט מחדש המהלכים העיקריים שהוצגו בחלק הדיון. בחלק מהסמינריונים המשפטיים, בוחר הכותב להציג טענות-נגד אפשריות, לטיעוניו המרכזיים שבסמינריון במשפטים, ולסתור אותן. יש לייחד לחלק זה מקום נפרד, מיד לאחר הדיון וטרם הסיכום.

?      במידה והסמינריון במשפטיים כולל סיכום ביניים בסופו של הדיון, המתמצת את המהלכים המרכזיים, יש להימנע מסיכום נוסף שיוצר כפילות. יש להסיר או לשנות את אחד מהם.

ברשימה הבאה אציג כלים לעריכה נכונה של סמינריון.

http://www.academic-solutions.co.il/