http://www.academic-solutions.co.il/
ברשימה זו אמשיך את הרשימה האחרונה אביא דגשים העוסקים בניתוח הסמינריון במשפטים והבנתו ככלל, ובאיתור והסרת פגמים ברציפות הסמינריון במשפטים בפרט. ניתן לראותם ככללי אצבע לייעול עבודת העורך האקדמי, לאור משימתו המרכזית: מתן אפשרות לקריאה רצופה וקלה של הסמינריון במשפטים.
6. חזרות עיקר העבודה בהקשר זה הוא באבחון תכלית החזרה, ומידת פגיעתה בשטף הקריאה או בחלוקה הפרופורציונאלית של חלקי הסמינריון במשפטים. להלן כללי אצבע: · חזרות המתבצעות במטרה להבהיר רעיון שהועלה קודם לכן באופן לא ברור דיו- יש לבחון הסרתו מהסמינריון במשפטים של ההסבר המעורפל יותר. · חזרות המתבצעות כדי להדגיש רעיון חשוב או מורכב- הדגש עובר מבחינת התכלית לבחינת מידת הפגיעה בשטף הקריאה בסמינריון במשפטים. · חזרות מדגישות יוסרו רק במידה והן פוגעות בשטף הקריאה ובהבנת הסמינריון במשפטים.
7. שימוש במונחים מדויקים יש להקפיד על שימוש במונחים בהקשרם הנכון. להלן מספר דוגמאות: · הבחנה בין "עלול" ל"עשוי", לפי ההקשר השלילי או החיובי בהתאמה. · שימוש במילות קישור מתאימות. לדוגמא: מילת הקישור "לכן" צריכה לבוא לאחר הסבר מסוים, ולפני תוצאה הנובעת מאותו הסבר. · שימוש במילה "הוכח" כאשר יש תימוכין לטיעון אליו מתייחס המונח. בהקשר של טענה משפטית יש להקפיד במיוחד על שימוש במונחים הולמים יותר, כגון: "נטען" או "נפסק". · יש לשים דגש על היתרון היחסי של העורך האקדמי על-פני העורך הלשוני של סמינריון במשפטים, ביכולת לבחון את המונחים בהתאם להקשרם בתחום המשפט.
8. ביאור מושגים
(א). מונחים לועזיים נאפשר שימוש במונחים לועזיים כאשר המונח ידוע ומקובל ואין מקבילה עברית ראויה, לדוגמא אינטגראלי. במקום בו יש מקבילה בעברית נעדיפה. לדוגמא, במקום קונסיסטנטיות נשתמש בעקביות. הערה: אין לכתוב מילים לועזיות באותיות עבריות. המלומד קוז > המלומד couse
(ב). תרגום כאשר הסמינריון במשפטים כולל מונחים מרכזיים אשר תורגמו לעברית; בפעם הראשונה רצוי לציין את המונח בו משתמש המחבר בעברית, ובצמוד אליו- בסוגריים- את המונח בשפתו המקורית. חשוב להקפיד על שימוש עקבי ומתאים במונחים המתורגמים לאורך המאמר. לדוגמא: "..היו המחוקקים ומעצבי-מדיניות אחרים נקראים לעסוק בתכנון חברתי (social planning) של מערכת אכיפת החוק, ובגדרה, מערכת הטלת האחריות המשפטית (liability system)."
(ג). מונחים מקצועיים בסמינריון במשפטים יש להבהיר מונחים מקצועיים. בדרך של הערת שוליים או בגוף המאמר. לפי העניין ומידת קישורו לנושא המרכזי. דוגמא רישיון במקרקעין משמעו היתר או רשות שנתן בעל-המקרקעין לאחר, להחזיק או להשתמש בנכס. דוגמא של הבהרה בהערת שוליים (ראו בתחתית העמוד): החלוקה, אף כי בתור שכזו זוהי "זכות" חלשה למדי.
(ד). ביטויים ארמיים מקום בו המחבר של הסמינריון במשפטים עושה שימוש במונח או פתגם לא מוכר יש לבקש ממנו לבארם.
(ה). מושגים כאשר מדובר במונח אשר השימוש בו אינו שכיח (מונח מקצועי, השאלה, או לעיתים מונח מקורי שהמחבר הגדיר בעצמו – יש להגדיר את המונח באזכורו הראשון (אפשרי גם בהערת שוליים) ולהקפיד על שימוש עקבי במונח במסגרת סמינריון במשפטים. דוגמא: נניח שהמחבר בוחר להציג מודל מסויים והוא "מבטיח" בפתיחת דבריו כי יסביר בהרחבה וינתח את המונחים המתארים את מרכיבי המודל בפרק ג' אך הוא מרבה להשתמש במונחים אלה כבר בפרקים אשר קודמים לפרק ג'- ראוי לציין בהערת שוליים כבר באזכור הראשון במאמר הבהרה קצרה בנוגע למונח העמום אשר תאפשר הבנה של הכתוב עד להסבר המורחב הצפוי בפרק ג'.
9. קיום הבטחות הבטחות של מחבר הסמינריון במשפטים באות לידי ביטוי ב-2 צורות: א. המחבר מבטיח להתייחס לנקודה מסוימת ולהבהירה בשלב מאוחר יותר בסמינריון במשפטים, ע"י שימוש בביטויים, כגון: בעניין זה אדון בהמשך...", "...כפי שאדגים בגוף הדיון...". ב. בחלק מאוחר של הסמינריון במשפטיםהמחבר טוען, כי העביר נקודה מסוימת בחלק מוקדם שלו. כגון: "... כפי שהדגמתי לעיל...", "...כפי שהצגתי בסקירה...". על עורך הסמינריון במשפטים לוודא כי ההבטחות משלושת הסוגים קוימו באמצעות שני מבחנים.
1.מהותית – יש לבחון האם ההבטחה אכן מקוימת בהמשך המאמר או קוימה בחלק המוקדם עליו מסתמכים בסמינריון במשפטים.
2. טכנית – ראוי שיהיו הפניות מדויקות קדימה או אחורה למקום בו קוימה ההבטחה. יש לבחון את דיוק ההפניה, במיוחד לאחר החלת התבנית ושינויים אחרים במאמר. הפניה זו יתכן ותעשה בהערת שוליים. לדוגמא: "כפי שציינתי בפרק ב' לעיל בעמ' 10" , או הפנייה קדימה, "בנושא זה אדון בפרק 4.1 להלן."
10. שאלות פתוחות שאלות הנותרות ללא מענה יכולות להיות מנוסחות כשאלה פתוחה, המיועדת לרוב לעורר הקורא להקדיש מחשבה נוספת בנושא הקשור למאמר או מרחיב את האמור בו. ברם, הדגש המרכזי בעבודת העריכה האקדמית צריך להיות מושם על שאלות המובנות ע"י הקורא כמושארות לדיון שיבוא בהמשך הסמינריון במשפטים. ניתן לראותן כשאלות פתוחות שהסמינריון במשפטים אמור לסגור, יש לבדוק שהן לא נשארות פתוחות גם בסוף הסמינריון במשפטים. · באם נראה כי מדובר בשאלה פתוחה אזי יש לוודא שהיא מנוסחת ככזו, קרי: הקורא יבין כי מדובר בשאלה שכותב הסמינריון במשפטים לא יכול או לא מתכוון לענות עליה. · באם נראה כי מדובר בשאלה עליה מתכוון הכותב לענות בהמשך המאמר אז רצוי לציין היכן בסמינריון במשפטים תקבל השאלה תשובה.
11. אבחנה בין העיקר והטפל על מנת לא להעמיס על הקורא יש לערוך אבחנה בין העיקר ובין הטפל. יש להקפיד כי הנקודות המרכזיות בסמינריון במשפטים בולטות מהותית וצורנית.
ברשימה הבאה אדון בתחביר האקדמי בסמינריון במשפטים.
http://www.academic-solutions.co.il/