עוד שבוע וחצי זה ייגמר, זה - החופש הגדול. הסיוט הארוך הזה שלא נגמר, בהתחלה מתחיל נחמד, הילדים קמים מאוחר, אין לחץ, שיעורים, מבחנים, חוגים. אחרי שממצים את כל הפעילויות, היצירה, הסרטים, המחשב, תכניות הטלויזיה, בריכה, ים – וכל המוסיף... והרי ואת ילדינו ברוך השם, חינכנו כך שלא יוכלו להסתפק בפעילויות פשוטות כמו שלנו היו בילדותינו, ילדינו היקרים של היום, צריכים בכל רגע נתון, גירוי מעניין ומאתגר יותר מקודמו. אם הצענו להם פעילות מסויימת, הפעילות הבאה אחריה צריכה להיות בעלת סף גירוי גבוה יותר. והם לא יחזרו אחורה... תמיד יותר גבוה ויותר מהר (הלכתי עם הבת שלי לסרט המקסים החברים של ניקולא והיא התאכזבה שלא קניתי כרטיסים לגרסא בתלת מימד).
אנחנו, רק אנחנו שרוצים תמיד את הטוב ביותר עבורם, פוגשים אותם בקושי, ומנסים להספיק לדחוס במעט זמן, המון תוכן, יצרנו אצלם את סף הגירוי הזה. כמובן, שגם התקשורת, הטלויזיה, הריאליטי וכל העולם משתפים פעולה ומעודדים, זה מכניס יותר כסף לקופות שלהם. אבל את התשתית אנחנו הנחנו.
ועכשיו מה... שבוע וחצי לפני סיום, כשכולנו התעייפנו, גם אנחנו מלספק להם את הגירוי לו הם זקוקים וגם הם, כי 4 סרטים בשבוע זה כבר לא כיף. חם בחוץ, הם מרוחים בבית על הספות בוהים בטלויזיה, מקור הנחמה העיקרי הוא המקרר (הוא גם מקפיא ויש בו תאורה, כמעט טוב כמו קולנוע, רק בלי לזוז מהבית) והם עצמם גדלו לתלת מימד.
כמו שאומרים, כשאתה נמצא בתחתית אתה רק יכול לטפס למעלה, אז זה הזמן לאסוף את עצמנו ולהחליט כמה החלטות לגבי סיום החופש וכניסה חזרה לשגרה. דווקא עכשיו שהמוח הפך להיות עיסתי במקצת (חברתי, גאונה עם תעודות סיפרה לי שלא הצליחה לשחק עם ילדיה את משחק הזכרון), הגבולות(אותם הגבולות עליהם דנים במהלך הדרכת הורים) בבית הטשטשו כמעט לבלי היכר (אמא ואבא נרדמים לפני הילדים, הילדים מסתובבים כל היום עם פיג'מה, ישבו 18 שעות מול המחשב והטלויזיה ושוב, כל המוסיף...) אפשר לחזור למחוזות מוכרים ולאט לאט להחזיר את הילדים למקומם, הם אפילו יודו לכם (אחרי שיצעקו, ימחו, יצרחו ויתנגדו) הם גם כבר מחכים לזה.
אז אפשר קצת להתחיל להגביל את שעות הצפיה והישיבה מול המחשב. אפשר לסדר את המדפים לקראת בית הספר, אפשר חוברות העשרה (ממש מעט, לא להמאיס עוד לפני שמתחילים). להתחיל למיין ולמדוד בגדים, נעליים וכל הציוד. כדאי להחזיר את שעות השינה כפי שהורגלו הילדים במהלך השנה, כמובן בהדרגתיות, כדי לא לגרום ל"הרעת תנאים” ולא ליצור אנטי. לדבר כמובן, על מה שמצופה מהשנה הקרובה, מבחינת חברים, תכנים, מורות, גננות, חוגים וכו'.
בנוסף, לאחר שהילדים בילו זמן ממושך עם עובדי אאוט סורסינג (סבתות, מטפלות, בייבי סיטר) להחזיר את הסמכות לידינו ואת הסדר לביתנו.
והשבוע האחרון שבו כל המדינה נכנסת למעין הקפאת סוף אוגוסט, כולם מדברים, ומתכננים ומתכוננים. גם אם תשארו בבית, ולא תצאו לשבוע באילת או בחול, אל תרגישו שאתם מפסידים משהו. גם אם לא תכננתם תוכניות גרנדיוזיות לשבוע זה, אפשר לעשות פעילויות על בסיס יומי. גםישיבה בבית כל המשפחה ביחד, יציאה יומית לבריכה או לים, יכולה להחשב כבילוי.
ברוב הפעמים התוכניות הגרנדיוזיות הן צורך שלנו ולילדים שלנו בהחלט מספיקה התאווררות קצרה מהבית.
אז קחו נשימה עמוקה, ואל תשכחו שממש ממש בפתח עומדים כבר ה... חגים.