לב של אמא/אברהם פריד

שירו של אברהם פריד:"לב של אמא"-מצוקת האם החד הורית
בשירו זה מתאר הזמר "ערב יום כיפור" אחד בעיירה בה הרבי ברדיצ'ב, "סנגורם של ישראל",ביקש "דמי פדיון"- המקובל לפני יום כיפור מבני קהילתו -מתוך כוונה למצוא דבר מה לומר לקב"ה-לזכותם של עם ישראל.השיר מרגש עד דמעות ,והרי הוא לפניכם:


ערב יום כיפור,ממתין הציבור
אצל הרבי ברדיצ'ב בפתח.
הראש מורכן,הכסף מוכן-ניתן למשש את המתח.
הרבי הבהיר-השנה הוא מזהיר
דמי פדיון מוכרח הוא לקחת.
בתוקף ידרוש-רובל מראש,ולא יוותר כמלוא מחט.
זקן וצעיר,גם ילד צריך רובל פדיון לכל נפש
הרבי יכתוב,בספר הטוב-ירחץ הנשמות מן הרפש.

אימה וחרדה,הקהילה כה מרודה
המשפחה בקושי אוכלת.לכן,איך ניתן.סכום כסף לא קטן
כשבבית יש שנים עשר ילד?
אך הרבי ציווה -וזאת היא חובה.איש כלל אינו מתווכח
נאנחים כואבים ומשכימים ולווים,מביאים...והרבי לוקח.

ליד השולחן הרבי מוכן,את הציבור מקבל הוא בנחת.
קערה שם מונחת ומטבעות בתוכה רשימה בצידה גם מונחת.

הדלת נפתחה שם עומדת בוכה-אישה ענייה מיוסרת
באה בדמעות עם בנה הפעוט-לרבי בכאב מספרת:
"אלמנה בודדה,הבן נא אותה,אך לרגע אותו לא שוכחת
החיים כה קשים,כי אין לה לשים...רק רובל אחד לשניהם יחד...

אוי,אימה וחרדה-האישה נרעדה,אך הרבי מתעלם מהצער
"צריך עוד אחד!הוא אומר בקול חד
עוד מעט ואסגור את השער"
היא רצה ברחובות מבקשת נדבות,כל אחד מנסה לסייע
אך מכמה אגורות,רובל לפרוט-זה דבר שקשה לבצע.

עמוסות הדרכים,אל בית הכנסת הולכים -היא רצה מהר מבוהלת
עם בנה הפעוט,אל הרב בדמעות-לבל תיסגר עוד הדלת.
הלילה קרב,אך הרב מסרב-לקום ממקומו אל הדלת
הרבנית מתחננת,הארוחה מצטננת
התענית עוד מעט כבר מתחלת.
הדלת נפתחה-שם עומדת בוכה,האישה והתינוק בידיה
הו,יאמין לי הרב-חיפשתי זמן כה רב
לא עלה בידי עוד מטבע.
עונה הרבי עזות:"לא אסכים לזאת!ארשום אותך אני מציע.
ילדך אין בו חטא,אין מה לפחד-גם אם ברשימה לא יופיע.

הוי!אימה וחרדה,האישה נרעדה...אך עם הגזירה לא השלימה
אוי,רבי יללה בקול נורא-האם לא תחוש לב של אמא?
ישמע נא רבי,מה עלה בליבי,את הרובל בידו אני נותנת
את בני נא יכתוב,עבורי זה כבר לא-בעצמי אני לא מתעניינת.
הרבי קופץ,הרי בזה הוא חפץ,המתין רק למילים כמו אלה.
"הו,השם אנא שמע-לחשוב אין על מה
זעקה כבר ראית-מלך.
איך אם עלובה,מסרה לבנה את חייה.
עם ישראל הוא בנך,מבקש אני ממך-רחם נא ,כמו אם על בניה"

ר' לוי יצחק מברדיצ'ב (1740 בערך - 1819) אחד ממנהיגי התנועה החסידית באוקראינה, "שהלך בדרכו של הבעש"ט כמלמד זכות על כלל ישראל" - לא רק על חסידיו. הוא נולד בגליציה והתקרב לתנועת החסידות, ובלחץ חוגי המתנגדים נאלץ לנדוד ממקום למקום, עד שהגיע לעיר ברדיצ'ב שבאוקראינה (תקמ"ה - 1785). שם התמנה לאב בית דין וקנה את מעמדו כרב ופוסק, כמנהיג חסידי, צדיק, וכאיש ציבור שפעל למען כלל היהודים. ברדיצ'ב הייתה לעיר מגוריו, ובה חי ופעל במשך כ-25 שנה - עד למותו.
. הוא נחשב ל"סנגורם של ישראל" והיה מלמד זכות על כל יהודי, ולפי תפיסתו - רק מי "שמספר תמיד בצדקת ובגדולת ישראל... ראוי להיות מנהיג על ישראל. הוא נפטר בחודש תשרי תק"ע - 1810 ונקבר בבית הקברות היהודי בעיר מגוריו, ברדיצ'ב. דמותו הייתה מקור השראה למשוררים ויוצרים בני ימינו, ובהם המשוררים זלמן שניאור, שמשון מלצר וא"צ גרינברג.
פעם,עבר פעם בשעת בוקר מוקדמת בחודש אלול ליד בית מרזח וראה יהודים משחקים בקלפים: אמר: "ריבונו של עולם, ראה איזה עם נפלא יש לך! יודעים הם, כי בקרוב יצטרכו לקום לסליחות השכם בבוקר, ומתוך חשש שמא יקשה עליהם הדבר, מתרגלים הם כבר עתה להיות ערים בשעות אלה..."
הרבי לוי יצחק מברדיצ'ב, תבע את הקב''ה לדין תורה בשל העוולות לעם ישראל.

ואני במלוא הצניעות,רוצה להתמקד באם החד הורית ובמצוקתה,הרצה ברחובות כדי למצוא רובל לבנה ועושה למענו הכול-ועם ישראל בנו של הקב"ה שאמור לרחם עליו ערב יום כיפור,לא מבחין במצוקתה.קשה לי ללמד סנגוריה על עם ישראל השבע שרואה את מצוקתן וצעקתן ,ויודע שילדים רבים רעבים- ועדיין הם יוצאים לחול ,בודקים אם המניות לא ירדו עם השפל הקרב-אך לא מתקנים חוקים ועוולות כמו קיצוץ הקצבאות לילדים אשר בחג הכיפור יאכלו לחם צר ומים לחץ.
מעניין איזה דבר סנגוריה היה אומר הרבי מברדייצב על זעקת החד הוריות בארצנו,על העוול המשווע שבו אבות רבים זונחים אישה וילדים -ומשאירים אותם צמים גם אחרי כיפור...
גמר חתימה טובה.