הסטוריה - בניית ציפורניים
מהי בניית ציפורניים?
בניית ציפורניים הינה טכניקה שבאמצעותה אנו מאריכים את הציפורן, אפשר לעשות זאת בכמה דרכים:
השיטה הראשונה: היא השיטה החזקה והעתיקה ביותר עם החומר האקריליק, שיטה זו דורשת ניסיון רב ומיומנות גבוהה שאם לא כן עלולים להיווצר ביות כמו פיטריות , גבשושיות ובועות אויר.
השיטה השנייה: היא אבקת המשי שיטה זאת נעשית ע"י מריחה של דבק על הציפורן ולאחר מכן טובלים את באבקת משי.
השיטה השלישית: כמובן המשי, נייר משי אשר גזור בצורה של הציפורן המודבק בעזרת דבק ציפורניים.
שיטה חלשה אומנם אך מתאימה יותר לתיקון זמני של הציפורן הטבעית.
השיטה הרביעית: הפיבר בדומה למשי, למעשה אותה צורת עבודה, ההבדל היחידי הוא בעובי הפיבר הוא בד גס.
השיטה החמשית: הגל, הגל הינו חומר ששיך למשפחת האקריליקים, ובשונה מהן הוא מגיע מעורבב מורחים אותו בעזרת מכחול מיוחד, יש צורך ליבש אותו בעזרת מנורת אולטרא ויאולט, ואו בעזרת ספריי מיוחד תלוי בסוג הגל.
נצברו עידיות לגבי אמנות טיפול והטיפוח של הציפורן עוד מימי שחר ההיסטוריה המוקדמת. היסטוריונים מאמינים שקליאופטרה – מפורסמת בזכות יופייה וגם בזכות ציפורניה המטופחות להפליא אותן היא קישטה בשנהב ובזהב. גם על הקיסרית וו , משושלות המלוכה הסינית, שנשלטה רובה בידי גברים, נאמר כי ההצלחה נבעה לא מעט בזכות ציפורניה. גם היום, אנו רואים כי בריקוד הפולקלור ההודים, וגם התאילנדים וישנן עוד עמים רבים מהמזרח הרחוק, המקשטים את קצות אצבעותיהם בציפורני מתכת בזהב, להעצמת היופי וההשפעה שנותנים הציפורניים בעת הריקוד.
הלק הומצא בסין בהיסטוריה ניתן למצוא תיעוד גם מלפני 3000 שנה לפני הספירה, את החומרים מצאו הסינים בצמח המסטיק הערבי, בשעוות דבורים כמו כן נמצאו חומרים גם בחלבון הביצה בגיליטין ובצמח החינה שמוכר וידוע במאפיינים הרבים ובעיקר באפשריות הצביעה הרבות שלו. החינה שימשה במצרים העתיקה להעמקת גווני הציפורניים והשיער.
בשנת 1934 רופא שיניים בשם מקסוול לאפ, אשר חשב כי אם החומר האקרילי אכן טוב לשיניים, למה לא ניתן לנסות לבנות מהחומר חומר ל בניית ציפורניים? וכך החל מקסוול לבצע ניסויים על ציפורני אשת ומכן החלה תקופת בניית ציפורניים.
מסתבר שלחומר האקרילי יש מאפיין ייחודי, כאשר החומר בא במגע עם הציפורן הוא מעניק ציפוי חזק לציפורן הטבעית ומונע שבירה התפצלות וסדק של הציפורן.
בשנת 1937 הומצאה לראשונה הציפורן המלאכותית הראשונה היא נקראה הטיפס הפלסטיק אותה המציאה מדענית בשם הרייט פילגמנאום.
בשנת 1947 הומצאה המנדה, במקור היה חומר המשמש כדיספנסר לשמן תינוקות, לאחר מכן הפך לכלי קיבול לנוזל האקרילי ומסירי הלק למינהן.
בשנת 1957 הומצאה לראשונה השבלונה ממציא השבלונה נקרא בשם תומס סטאק שבלונות אלו התאימו להארכת הציפורניים הטיבעיות באמצעות החומר האקרילי. כיום משמשים שבלונות אלו לבניית אקווריום.
בשנת 1970 מתחיל עידן בניית ציפורניים מאקריל לעשירים בלבד החומר עצמו חזק ומחזיק מעמד הרבה זמן והציפורניים נראות אמיתיות.
בשנים האחרות חל מפנה רציני בתחום בניית ציפורניים כיום החומר עצמו זול ומתאים לכל כיס, ישנה תחרות גדולה בין יצרנים ובין כל העוסקים בתחום בניית ציפורניים.