מנכ"ל בנק הפועלים (בינתיים) צבי זיו ויו"ר מועצת המנהלים של הבנק, דני דנקנר, הם חברים טובים. מערכת יחסים טובה בין היו"ר והמנכ"ל היא גורם חיובי בניהול הארגון ובתוצאות העסקיות שלו. במסיבת העיתונאים שנערכה בסוף השבוע שעבר לרגל פרסום המאזן לשנת 2008 של בנק הפועלים הרבו השניים להשתבח במערכת היחסים הידידותית והחברית ביניהם ובתרומתה, בין השאר, להצלחתו וקידומו של הבנק.
כל כך הושבח בנק הפועלים עד שבשנת 2008 הצליח להפסיד כמעט מיליארד וחצי ₪ , ההפסד הראשון של הבנק מאז .1988. זאת ועוד, יום קודם לפרסום הפסדי העתק של הבנק , הודיע המנכ"ל צבי זיו על החלטתו להתפטר מתפקידו ולהיפרד מהבנק ש"הצליח לקדמו", ו"מחברו הטוב", היו"ר... כל זאת על רקע חילוקי דעות ,כדבריו, בנושאים שונים. בכך הרים תרומתו הצנועה לקריסת צמרת הניהול הבכיר בבנק שנחשב עד כה כבנק הגדול במדינה.
ככה זה כנראה בבנק הפועלים. הצביעות חוגגת, כפל הלשון שולט וההפסדים מצטברים ובגדול. עוד משהו. תדעו לכם: אין כל סכנה ליציבותו של הבנק. כך ,כמובן הנהלת הבנק בעלי תפקידים בכירים במערכת הכלכלית ופרשנים כלכליים. כל כך הרבה דברי הרגעה נשמעו בימים האחרונים, בהתייחס למצבו של בנק הפועלים עד שהדאגה לגורל פיקדונות הציבור בו, על רקע הפסדי הענק שלו [אלה שכבר פורסמו] מתחילה לחלחל.
זה "בגדול", ב"כללי", כמו שאומרים. בקטן, כמעט בקטנוני עולה השאלה איזו חבילת פרישה יקבל המנכ"ל שהתפוטר צבי זיו. האם יהיה זה מצנח פרישה מזהב, כמו שמקובל לכנות את חבילות ההטבה לבכירים? אולי אפשר שיקבל "רק" מצנח פרישה מכסף, גם זה תגמול לא רע על אחריות להפסדי מאות מיליונים. "יש הסכם חתום שקובע בדיוק איך יקבל ומה" ישיבו בודאי דוברי הבנק והדירקטורים שלו, אם ישאלו. יצביעו בודאי על כך שבשנת 2008 כש"בור" ההפסד התגלה החליטו המנכ"ל והיו"ר לצמצם את התגמולים שהם מקבלים מהבנק. (כמה כבר אפשר לחתוך בבשר החי). ואחרי כל ההסברים חבילת הפרישה המתוכננת, תורכב ממיליונים, לא אחד ולא שניים.
בארה"ב נאלצים בכירים שסרחו וכשלו בהשקעות נפל וסיכנו את כספי המפקידים/המשקיעים/המבוטחים ומקום התעסוקה של עובדיהם, להחזיר את הכספים שמשכו מהעסק , לאחר גילוי המשבר והקריסה.כל זאת תוך גינוי והוקעה ציבורית ע"י הנשיא והקונגרס. אותם בכירים ניסו להתחבא מאחורי הסכמים וטענו שאלה בונוסים שמגיעים להם כדין, אבל המחוקק האמריקאי אמר להם - עד כאן. שם הטילו חובת מס של 90% על ה"בונוסים" הללו. ואצלנו?
אצלנו - המפקח על הבנקים התרגז. המסר שלו היה: "כך לא מחליפים מנכ"ל וכך לא ממנים מחליף". בנק ישראל במהלך בלתי שגרתי התערב והנחה לעצור את תהליך החילופין עד שיבדוק "אם התקיים דיון ממצה, כנדרש, בנסיבות התפטרותו של המנכ"ל הנכחי והשלכותיה, וכן [יבדוק] את אופן קבלת ההחלטה על מינוי המנכ"ל המוצע ותקינותו של הליך המינוי, לרבות בכל הנוגע להיבטי ממשל תאגידי".
להתערבות המפקח על הבנקים במהלך ישנן השלכות קשות, אשר עדיין לא ניתן להעריך את השפעותיהן, על בנק הפועלים. מכל עבר מרגיעים אותנו כי אין סכנה ליציבותו חרף ההפסדים הכבדים, אבל צעדו האחרון של המפקח מאותת בבירור כי בנק ישראל סבור כי יש בעיות בניהול הבכיר של בנק הפועלים. המפקח לא נהג כך כלפי בנקים אחרים שגם להם הפסדים גדולים. הוא בחר לפעול כנגד בנק הפועלים ועשה זאת בפומבי. משנקט במהלך הזה, יקשה עליו להמשיך ולטעון כי אין סכנה ליציבות הבנק. אם הפיקוח על הבנקים סבור כי יש בעיות בתקינות הניהול התקין של בנק הפועלים הוא חייב להפעיל את סמכויותיו ולא להסתפק בדיבורים, או בפעולות שננקטו עד כה. לפתחו של הפיקוח רובצת הסכנה כי יתברר לו כשיפעל כי עשה זאת מאוחר מידי או פעל מעט מידי...
מתקוטטים על השמנת
עוד באותו עניין - בנק דיסקונט הפסיד סכומים ניכרים בשנת 2008 ולפי פרסומים שונים שוויו צנח
ב - 63% כתוצאה מכך. מ-9.6 מיליארד ₪ בראשית השנה לכדי 3.3 מיליארד ₪ בסופה. אבל בנק זה עומד לשלם ליו"ר ולמנכ"ל בונוסים שמנים למדי, על הישגיהם בניהול הבנק , בנוסף למשכורת. הכול מעוגן בהסכם שנחתם עם שני הבכירים ואשר קבע את הנוסחה לחישוב התגמול. נכון, בנק דיסקונט הפסיד פחות,הרבה פחות מבנק הפועלים בשנה המדוברת. נכון גם שבסוף השנה יראה כנראה המאזן על רווח מסוים. אולם זה יפחת באופן חד מהשיעור המצופה. מבחינה חשבונאית הבנק כבר הכין את הציבור לכך כאשר פרסם באחרונה "אזהרת רווח" ובה הוא צופה להפסד של 70 - 120 מליון ₪ רק ברבעון האחרון של 2008. מכיוון שבכל זאת עדיין נותר רווח להציג, זכאים המנכ"ל והיו"ר, על פי ההסכמים, לתשלום בונוס. זאת משום שהרווח על ההון אינו פחות מ -8.5%. הכול חוקי ומוצדק לכאורה.
אבל עובדי הבנק לא יקבלו השנה תשלום בונוס. מדוע? כי הסכם העבודה שלהם קובע כי הם זכאים לכך כאשר הרווח עולה על 10% והוא לא. אז למה לבכירים מגיע ולעובדים "הפשוטים" לא מגיע? צפו לסכסוך עבודה על רקע זה. וועד העובדים טוען כי נוכח המשבר הכלכלי ויתרו העובדים על חמישה ימי חופשה ועל השי לחג . והתנהגות המנהלים הבכירים על רקע מצבו של הבנק והמשבר הכלכלי ,לא אתית ואינה תקינה. ועד המנהלים ומורשי החתימה בדיסקונט כועס אף הוא ומודיע כי יבטל את הסכמתו לוויתור על משכורת 13 נוכח המשבר הכלכלי.
כך, בעוד האבטלה בארץ מרימה ראש, מתקוטטים בבנק דיסקונט על השמנת. באמת למה שלא יריבו. מדוע המנכ"ל והיו"ר מרשים לעצמם לגזור קופון בעוד שלעובדיהם הם מרצים על המשבר הכלכלי ודורשים מהם לקצץ בתנאיהם? זה בקטן, כמו שאומרים, ובגדול למה בכלל הם צריכים בונוסים ומענקים? המשכורת לא מספיקה להם?
יגידו דמגוגיה? קנאה? צרות עין? יגידו. חוץ מזה כדאי לוותר לתקופת ביניים על הטבות מנקרות עיניים ביזמה עצמית , ולהימנע מהסיכוי שהרגולטור ,שאינו חף משיקולי פופוליזם , יחליט שהוא ניכנס לכיס ולתלוש השכר.
עדכון בונוס
בינתיים פורסם כי גם עובדי בנק דיסקונט יקבלו בונוס עבור שנת 2008. למרות שרווחי הבנק צנחו ביותר מ 300 מליון ש"ח ואחוז הרווח המצומק שלו אינו מגיע לשיעור המצדיק חלוקת בונוס. קודם לכן נאמר כי בשל הרווח המצומק לא יקבלו עובדי הבנק בונוס. לאחר שנודע כי למרות הכול יקבלו היו"ר והמנכ"ל בבנק בונוס שמן, הרימו העובדים קול צעקה והתקבלה החלטה לתת גם להם. כולם ירוויחו והבנק יפסיד