א. ייצוג בדירקטוריון שלא בעזרת רואה חשבון (או גוף שממלא תפקיד מקביל) של החברה המושקעת.
לדוגמא: לחברה א' 15% מהון המניות של חברה ב'. לחברה א' זכות למנות דירקטור אחד מתוך 5 הדירקטורים של חברה ב'. נראה שבמקרה זה בהיעדר של ראיות סותרות, כי לחברה א' יש השפעה מהותית על חברה ב'.
(1 מתוך 5 – כלומר 20% מזכויות ההצבעה).
ב. השתתפות בהליכי קביעת מדיניות כולל השתתפות בהחלטות לגבי חלוקות דיבידנדים וכדומה. כלומר השתתפות בתהליך קבלת ההחלטות בחברה.
ג. עסקאות מהותיות בין המשקיע לבין המושקע – הכוונה הינה לעסקאות המעידות על תלות עסקית.
לדוגמא: כאשר חלק עיקרי של פעילות החברה הכלולה היא שיווק של מוצרי החברה המחזיקה ודיווח בעזרת רואה חשבון החברה.
ד. השתתפות בהליכי המינוי של הסגל הניהולי הבכיר במושקעת.
לדוגמא: למנכ"ל של החברה המחזיקה יש זכות בלעדית להמליץ על מינוי של מנכ"ל לחברה המושקעת ואף לפקח על ביצועיו.
ה. הספקת מידע טכני – במקרים בהם הישות המשקיעה איננה מקבלת נתונים פיננסים הדרושים לצורך יישום שיטת השווי המאזני/שיטת האקוויטי, הדבר יכול להעיד על כך שלא קיימת השפעה מהותית. עם זאת, המצב הנ"ל הינו ראיה בלבד ויש לבחון אותו במסגרת שאר הגורמים.
בחינת ההשפעה המהותית ע"י רואה חשבון או השליטה תתחשב בקיומן של זכויות פוטנציאליות הניתנות למימוש או להמרה באופן מיידי, כך שמספיקה היכולת למימוש ההשפעה המהותית או השליטה.
מכשירים פיננסים שעשויים להיות ממומשים או ממורים למניות ובכך להקטין או להגדיל את כוח ההצבעה של בעלי החברה, כגון: כתבי אופציות, אג"ח הניתנות להמרה למניות, אופציית רכש על המניות, חוזים לרכישת מניות וכדומה. כאשר קובעים את שיעור ההחזקה בזכויות ההצבעה לשם קביעה האם קיימת השפעה מהותית או שליטה, יש להביא בחשבון את מכלול זכויות ההצבעה הפוטנציאליות אם קיימות אשר ניתן לממש או להמיר באופן מיידי בהשפעתן. כוונת ההנהלה או היכולת הפיננסית שלה לממש או להמיר אינן רלוונטיות לקביעת ההשפעה המהותית או השליטה.