676סוף המשחק-סמואל בקט-החאןהירושלמי676
צילומים-אלי ליאוןסמואל בקט הינו מחזאי אירי בעל פרס נובל לספרות לשנת1969.
הוא משתייך לסופרי האבנגרד והאבסורד וכתיבתו כמעטמופשטת.לרוב היא מלאה בפסימיות מסויימת על האדם.
הוא כתב באנגלית וצרפתית.נפטר ב 1989.
היצירות המפורסמות ביותר שלו הם
"מחכים לגודו""התאונה"ו"סוף המשחק"שנכתב ב1957.בקט נחשב לאחד מהמשפיעים הגדולים על הדרמטורגיה האנגליתובכלל עד היום.
הוא היה אחד המודרניסטים האחרונים בספרות ומהמשפיעים הגדוליםעל סופרי המאה ה20.
מחזהו "סוף המשחק"נחשב לאחד המחזות המפורסמים והטובים ביותרשלו.
המחזה הוצג פעמים רבות בארץ כאשר בפעם הראשונה הוצג ב1957בתיאטרון זירה ,לאחר מכן בחיפה ב1971 בבימויה של נולה צ'לטון המביימת אותו גם הפעםבתיאטרון החאן ובעוד תיאטרונים רבים.מהו בעצם סוף המשחק.
כל אחד יכול לפרשו כרצונו .האם זה סוף החיים,סוף העולם אואולי סוף משחק שחמט שבו הסוף ידוע ושבקט היה שחקן נלהב בו.
ארבע הן הדמויות המתוארות במחזה המתרחש במרתף.האם-בעלהבית-אריה צ'רנר -עיוור היושב כל הזמן כי אינו יכול לקום,קלוב-המשרת-ניררוןהנע ללא הפסק כי אינו יכול לשבת,נאג-יהויכין פרידלנדראביו של האם ונל-אמו-עירית פשטן הנגמרים לאט לאט בפחי האשפה.
אנו עדים במחזה לעולמם הדל והמצומצם של הדמויות במחזה ועליחסיהם הסרקאסטיים ביניהם מלאי השנינות וההומור.תירגמה את המחזה בצורה נהדרת וציורית יעל רנן.
הבימוי של נולה צ'לטון חי,נושם,ערני כל הזמן,מחזיק אותך דרוךלמרות הטקסט הנשמע לצופה שאינו מכיר את מחזותיו של בקט ,לא ברור,לא מובן,לאמתקשר.התפאורה שעיצבה מרים גורצקי נבנתה כך שהיא בעצם משתלבת היטבעם קירות החאן הטבעיים וכאילו היא המשך להן.יש בפינה השמאלית שני פחי זבל ובמרכזכיסא בעל הבית.
התלבושות שעיצבה נועה רום מתאימות היטב לאופי המחזה והמשחקהגרוטסקי במקצת ברגעים מסוימים.
התאורה -רוני כהן האירה היטב את הבמה והפינות בה ויצרה פינתחמד כזו עם נקודת אור יחידה החודרת אל המרתף מבחוץ.אריה צ'רנר הנו האם-הוא המרכז, הוא נמצא יושב כל הזמן במרכזהבמה ונותן את הוראותיו לכולם.הוא עקשן,שליט אך גם חם. הוא כובש את הקהל מבלי לנועוכמעט מבלי לשנות תנוחת הישיבה שלו.
ניר רון-קלוב-הנע כל הזמן הנו שובב,חביב, קל תנועה .תענוגלראותו מתנועע בזריזות ובחן .הוא עומד על שלו אך גם נכנע כי אין לו ברירהאחרת.
שני ההורים-יהויכין פרידלנדר ועירית פשטן הם דמויותשנזרקו,הם בסוף חייהם.אין להם מוצא אחר אלא להיות תלויים בבנם ומחכים להתפוררותםהסופית.הם יודעים את סופם ומחכים לו.יש המפרשים את השמות שבקט נתן לכל אחד מהדמויות.יתכן והפרושנכון אך לדעתי אין כל חשיבות לכך אלא סימליות בלבד.לראות או לא לראות:הצגה שחובה לראות גם הפעם.נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון ,27/7/2010 09:03ם לא מתפרסמות באתר זה תמונות אפשר לראותןבאתר שלי
elybikoret.022.co.il