"סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר" ( לאה נאור)
בעידן המודרני עומדת הזוגיות במבחן מתמיד, בכול שלב משלבי החיים. החל מהשלבים המוקדמים של הזוגיות וכלה בשנות הזוגיות המתקדמות הציפיות הגבוהות, הלחצים הרבים, האינטנסיביות, הרצון להשיג מה שיותר, ולהשקיע מה שפחות אינו תורם לזוגיות. הפרדיגמה " לא נשארים יחד אם זה לא מתאים" לעומת הפרדיגמה הקודמת "מנישואים יוצאים רק ע"ג אלונקה" איננה מחזקת את המצב .
הפרישה עצמה מהווה תהליך המפר את האיזון שבזוגיות, איזון שנרכש לאחר הרבה שנות נישואים . למרות החשיבות של הזוגיות בעיני כל הזוגות הפורשים זהו אחד הנושאים הרגישים ביותר המעסיקים את העומדים לפרוש מהעבודה, מעטים מעיזים לדבר עליה, לגעת בה או להתמודד איתה . חלק מדחיקים את החששות ומקווים שכמו שצלחו את המשברים עד עתה ימשיכו כך גם בעתיד.אלה שהיו עסוקים בעבר בהישרדות אומרים שכשם שהתגלגלו ושרדו עד עתה כך ימשיכו גם בעתיד לבוא.לא רבים רואים את ההזדמנות לצמיחה, להתפתחות ולשיפור איכות החיים שמביאה עימה הפרישה.
הפרישה חושפת את הזוג להתמודדות עם משמעות הקיום הזוגי, ועם הקונפליקטים המתעוררים מחדש עם הפסקת העבודה, ומשום ההבדלים שבצורכי הגברים והנשים בשלב זה של חייהם.
זו תקופה סוערת מבחינה רגשית המעלה שאלות ותהיות וגורמת לרגישות גבוהה מבחינת הזוגיות. יחד עם זאת אובדן החומות המגנות מאפשר נגיעה בגרעין האנושי של הפרט והזוג. דווקא אז, ניתן לעשות ברור ערכים, צרכים ואף לבנות חזון אישי ומשותף לזוג . תהליך זה יביא אותם לאיכות החיים המלאה, המתאימה יותר - למי שהוא - למי שהיא - ולשניהם יחד.
הסיבות לרגישות הגבוהה במערכת הזוגית הינן :
1. אובדן פתח מילוט, העבודה סיפקה לזוגות שמערכת היחסים שלהם דשדשה, פתח מילוט מצוין, שכן ישנם זוגות שכמעט לא נפגשו אחד עם השני, עבדו שעות רבות, עסקו בפנאי ובסופי שבוע ארחו את המשפחה.זוגות אלה לא היו צריכים במהלך שנות עבודתם להתמודד עם יחסים ריקים מתוכן, לא אחת פנו אלינו בסדנאות פורשים ושתפו אותנו בחרדה מה יעשו עם בני זוגם עם הפרישה.
2. פער בין המינים, בסדנאות ההכנה לפרישה שהעברנו בלט השוני בצרכים של הגברים והנשים, הגברים ציפו מבנות זוגם לתשומת לב, התחשבות, הבנה קבלה ואישור ואילו הנשים ביקשו שותפות, עצמאות צמיחה ושלא יפריעו להן בעיסוקיהן. הגברים ביטאו תלות רגשית והנשים רצון למרחב ועצמאות. היו מקרים בהם מנעו הנשים מבן זוגם לפרוש מעבודתו מחשש שחזרתו הביתה תמנע מהן את העצמאות שהשיגו עם סיום פרק גידול הילדים.
לשוני זה יש אסמכתא בספרות המקצועית האומרת שגברים מעל גיל 40 מפתחים תכונות "נשיות" והנשים בגיל זה מפתחות תכונות " גבריות ".
3. קונפליקט צרכים : אחד הקונפליקטים המתעוררים עם הפרישה היא הדרך בה כל אחד מבני הזוג יגשים עצמו אחריה לא אחת קורה שאחד מבני הזוג נמצא בשלב הגבוה ביותר בסולם הצרכים של מסלו במימוש עצמי ובת הזוג נמצאת עדיין בשלב הביטחון שבסולם. בת הזוג הנמצאת בשלב הביטחון לא תוכל לאפשר לבן זוגה להגשים את עצמו כאשר לאותו מימוש יש עלויות כלכליות. זהו רק אחד מהקונפליקטים הנחשפים בתהליך. אימון לזוגיות בו יחקרו בני הזוג את רצונותיהם, חלומותיהם האישיים והזוגיים, ייתן פתח ליצירת ביטוי אוטנטי של הפרט בתוך הזוגיות והזוג עצמו.
השוני בין בני הזוג שבא לידי ביטוי בשלב הזה מודחק ומטושטש לא אחת בשל החשש לפתוח "תיבת פנדורה". העלאת הקונפליקטים בתהליך המכבד את השונות בין בני הזוג פותח פתח של הידברות. אחת הדרכים הנפוצות לפתרון קונפליקטים היא הוויתור, ולראייה האמרה העממית הנפוצה אומרת: "בנישואין צריך לוותר" יש אמת באמרה זו אך כשזו הופכת לדרך היחידה כמעט לפתרון קונפליקטים הצד המוותר בסופו של דבר מוותר על עצמו.
תהליך הפסקת העבודה בין אם כתוצאה מפרישה מוקדמת המתרחשת בשנות ה 50 לחיים וכלה בפרישה בגיל, יוצרת "ואקום" ומאפשרת לתכנים חדשים להיכנס למעגל החיים של הזוג.
האימון המתייחס לבניית עתיד, ליצירת איכות חיים ואיזון הינו הכלי המתאים ביותר להתמודדות בשלב הזה בחיים.
המפגש האימוני מאפשר לכל אחד מבני הזוג לזהות את המקום בו הוא נמצא דרך תרגיל מעגל החיים, לבטא את רצונו לגבי הדרך בה הוא היה רוצה לחיות את חייו, להגדיר את משמעות איכות חיים עבורו, לזהות את הפער בין הרצוי למצוי של עצמו, שלו עם בן/בת זוגו ולתכנן יחד את הדרך להגיע למטרתם.
עצם העלאת הנושאים ע"י כל אחד מבני הזוג חושפים את המחשבות והרצונות שהיו חבויים בתוכם. המרחב האימוני הבטוח המקבל את השונה, מעודד ביטוי אישי אוטנטי, ללא ביקורת או שיפוטיות תוך הבנה או הקשבה מאפשר לבני הזוג לראות לעומק את שאיפותיהם, המשותף והשונה ביניהם.
בדרך כלל אני חווה הפתעה וסקרנות שמתעוררת בבני הזוג. העלאת השאלות, הלגיטימציה לגילוי האישי, ההתחברות לרצונות האישיים מעוררת אנרגיה חדשה ותהליך של התחדשות.
אימון לזוגיות יאפשר לזוג להתמודד באופן כן ואמיתי עם המצב החדש ולנצל את ההזדמנות שבה הוא חשוף, פגיע ליצירת הסכם נישואין חדש מודע ומתאים לצרכים המשתנים בין בני הזוג.
זוגות המוכנים לקחת סיכון להתעמת ולבחון את השונות ביניהם ולתת לה מקום וכבוד, לאפשר לכל אחד מבני הזוג לבטא את ערכיו צרכיו וחזונו תוך שמירה ה "לחוד והיחד שלהם" . אלה יכולים לצמוח בשלב הזה בחיים יותר מאשר כל שלב אחר בחייהם, היות ובשלב הזה קיימת בשלות רגשית ונפשית, משאבי זמן וכסף המאפשרים הגשמה בנושא הזוגיות כמו בכול התחומים האחרים.
שכן " המטרה היחידה בחיים היא להיות מה שהיננו, להיעשות למה שאנו מסוגלים להיות"
(רוברט לואיס סטיבנסון)