תקופות החגים נחשבת לאחת התקופות היפות של השנה.
חגי תשרי מסמנים לנו כי הנה מתרגשת ובאה שנה חדשה. הקיץ עומד לפנות מקומו לסתיו קריר יותר, סליחות נישאות באוויר, והארץ לובשת מין התרגשות של ערב חג.
חג הפסח מסמן את בוא האביב וניצני פריחה נראים ברחבי הארץ. הנחלים עדיין שופעים את מימי הגשמים האחרונים, ומרץ מחודש ממלא את עורקיהם של שוחרי הטיולים.
באופן מסורתי נחשבים חגים אלה לחגים משפחתיים. גם המשפחות המפוזרות על פני הארץ, ולעיתים על פני יבשות שונות, נוהגות להתכנס כדי לעבור במשותף את חווית הצוותא של החג.
לפיכך אנו עדים להמולה הרוחשת של ההתכוננות לארוחות החג, ההיערכות לקראת אירוחם של בני משפחה וקרובים, קניית מתנות הדדית, רכישת בגדים חדשים, וכיוצא באלה הכנות.
סממנים אלה, עם ההתרגשות שהם מביאים אתם, פוסחים לעיתים למרבה הצער על בני הגיל המבוגר. חלקם נותרו בבדידותם לאחר שנפרדו לעולמים מבני זוגם, אחרים מצויים בערירותם גם בכל ימות השנה, וישנם כאלה שיחסיהם המעורערים עם בני המשפחה הצעירים יותר מותירה אותם מחוץ למעגל ההתכנסות המשפחתי.
נראה לי שבני דור הביניים ובני הדור הצעיר אינם רגישים דיים למשמעות של חג שכולו חולין, כפי שחשים אותם מבוגרים וקשישים שנותרים בגפם או נעזבים לנפשם, בעטיין של סיבות אלה או אחרות.
שערו בנפשכם כיצד חש אותו קשיש, או אותה אשה שכבר אינה במיטב שנותיה, כאשר הם רואים סביבם את ההתרגשות הפוקדת את כולם לקראת החגים המתקרבים ואת הציפייה המתוחה והנעימה למסגרת בה יחוגו את החג.
דמיון שאינו פורה במיוחד יכול לצייר את התוגה במבטם ואת הדמעות בעיניהם, את מבטם המשקיף בעצב אל הימים הרחוקים בהם היו גם הם ככל האדם, ישבו בקרב בני משפחתם והפיקו את ההנאה, השמחה והנחת מהחג והחגיגה.
אני מנסה לטעון שדרושה מידה גדולה יותר של סובלנות, הבנה, רגישות וסלחנות שתאפשר לגשר על ריבים ומחלוקות, קשים ככל שהיו, ולנצל את בוא החגים כדי לפתוח דף חדש במערכת היחסים הפנים משפחתית.
נראה לי שזו הזדמנות טובה לאוורר מטענים של טינה, לפוגג התחשבנויות של מה בכך, ליישב סתירות שהסעירו את היחסים הבין אישיים והבין דוריים, וליישר הדורים ומהמורות שנבעו במהלך הזמן, שלעתים איש אינו זוכר עוד את סיבותיהם האמיתיות.
מישהו אמר פעם ששגיאות שעשינו בחיינו אינן ניתנות לכפרה לאחר מותו של מי שכלפיו שגינו ביחסנו. אפילו החרטה מגיעה מאוחר מדי, ואין ממי לבקש סליחה.
המשתמע מכך הוא לנצל את תקופת החגים להתפייסות ולהתחדשות של הקשרים והיחסים בתוך המשפחה, ובעיקר עם המבוגרים והמבוגרים מאד שבתוכנו.
באותה מידה אני רואה חשיבות בפתיחת הלבבות והדלתות שלנו לאותם קשישים עריריים שגורלם המר עמהם והותיר אותם בבדידות מעיקה.
לא פעם אנו יודעים על קיומו על מישהו הנמנה על אלה, בין שהוא קרוב רחוק שלנו, או מיודד עם אחד מבני משפחתנו, או מתגורר בקרבת מקום המגורים שלנו.
קירובו ושיתופו בשמחת החג שלנו יכולים להעשיר ולעבות את תחושת הסיפוק וההנאה מהחג, שכן בנוסף למפגש המרגש של המשפחה, גרמנו קורת רוח וסיפקנו תחושת בית ואווירת חג לאלה, שללא המחווה שלנו ייוותרו בחיי החולין שלהם בעוד אנו חוגגים להנאתנו.