כידוע ישנה שבועה שעל כל אדם העוסק במקצוע הרפואהלהישבע אותה וזאת מכיוון שהוא יכול להיות חשוף לסודותיו ולרזיו האינטימייםביותר של האדם.
וזאת חשיבתה רבה משני כיוונים.מלפני הטיפולומאחריו.מאחרי הטיפול ידובר שזכותו של כל אדם לשמור על פרטיותו ובכלל זאתעל מידע בנוגע למצבו הרפואי ואין לאף אדם הזכות לדעת עליו פרטים שאיןברצונו שיידעו.ומלפני הטיפול חשיבותה רבה.אם אדם יודע שדברים שהוא אומרהשתיקה יפה להם ורק על הרופא לדעת אותם, ועם כל זאת הוא חושש מלספר לרופאפן יזלוג המידע הזה החוצה -אז במקרה כזה כל מטופל או חולה יירתע מלספרדברים פרטיים על מצבו דבר שיביא לפגיעה וודאית ובלתי מעורערת בטיב ובאיכותהטיפול שיינתן לו.כך למשל אישה הרוצה לעבור ניתוח אף על ידי מנתח אף או על ידי מומחה לרפואה אסתטית ולא רוצה שכל העולם יידע עלזה.
על כן נכתבו מספר שבועות הבאות להסדיר עניין זה ולחסוךמקרים לא נעימים ופוגעניים.
שבועת היפוקרטס בה כחלק מכלל השבועה הרופא נשבע שלאלספר על שום מחוליו של אדם בו הוא פוגש ,יישבע תחילה הרופא בשמותיהם שלהאלים היוונים אפולו והיגיאה פנקיאה כמו גם בשמו של אסקלפיוס.
כמובן אם כן שרופא יהודי שדתו דת משה אינו יכול להישבעשהועה מסוג זה ועל כן הרמב"ם חיבר תפילה קצרה לרופא היהודי לפני בואו לטפלבחולה בו הרופא פועל על פי ההלכה היהודית.
תפילת הרופא של הרמב"ם נסמכם בהרבה עניינים ומובנים עלשועת הרופא של היפוקרטס אך במספר שינויים קלים שאמורים לאפשר לרופא היהודישאינו עובד עבודה זרה לשאת תפילה לפני הטיפול ובכך אולי לחזק במעט אתנתינת האמון בו מקרב החולים.