מי מאיתנו לא היה רוצה להיות מאושר?
לעיתים נראה, כי זה יותר קל לומר מאשר לעשות. למה?
בעבודתי עם אנשים, אני נתקל לא פעם באנשים האומרים - "יום אחד אני אהיה...", "כשיהיה לי את... אז אהיה...", "אני צריך... כדי להיות מאושר", "מה שחסר לי כדי להיות באמת מאושר, זה..." וכו'.
מה שאני מיד מזכיר להם, הוא שאנו חיים רק פעם אחת. ולמרות שזה אולי קצת לא נעים לשמוע, תקופת החיים שלנו (הנוכחית - אני לא לוקח אחריות על מעבר לכך :-) ) היא מוגבלת.
כאשר אנו מבינים שאנו כאן לתקופה מוגבלת, האין זה בזבוז לא לחיות את חיינו כשאנו מאושרים בכל יום ויום? בראיית העולם שלי - כל יום שאני לא מאושר בו, שאני לא מרגיש מוגשם, אוהב, נאהב ושלם עם עצמי - הוא יום שבוזבז.
הבחירה האם להיות מאושר ולהרגיש מאושר - היא בידינו. בידי כל אחת ואחד מכם שקורא זאת עכשיו.
אני מניח שישנם אנשים שיאמרו כי אינם מסכימים עם אמירה זו, וכי לפעמים ישנם אנשים אחרים, נסיבות, ארועים וכדומה שמרגיזים, מעצבנים ומשפיעים על הרגשתם ומונעים מהם להיות מאושרים.
אני טוען שאם אני נותן למישהו להרגיז אותי, אני בעצם נותן לו שליטה על החיים שלי ועל הרגשות שלי - אני נותן למישהו אחר לקבוע עבורי כיצד אני ארגיש. מבחינתי - מצב כזה אינו בא בחשבון. אני אחראי לרגשות שלי ולאיך שאני מרגיש - אני בוחר אם להתעצבן או שלא.
נכון הוא שישנם אירועים שאינם משמחים, ולעיתים גם המצב בסביבה אינו תמיד עוזר, אבל כשאני מבין שהבחירה היא בידי, קל יותר לשלוט באירועים ובסביבה שלי.
ולכן ריכזתי כאן, את "10 הדיברות" שלי - שאני בטוח שאם תיישמו אותם, יהיה לכם קל יותר לחיות את חייכם באושר ולהנות מכל יום ויום שעובר.
1. צמצמו את החשיפה שלכם לחדשות ולתוכניות טלווזיה
האם חשבתם פעם, כמה זמן אתם מבזבזים על צפייה בטלוויזיה, בחדשות ובקריאת עיתונים? וכאשר אתם צופים בחדשות וקוראים עיתונים - מה אתם קוראים? האם אלו חדשות טובות, משמחות, מעוררות השראה ואושר? הלוואי... רוב מה שאצתם קוראים בעיתון ורואים בחדשות הינן חדשות על אסונות, שחיתויות, פשעים וכדומה. כשזה מה שאנו נחשפים לו, קשה מאד להרגיש מאושרים.
אין זה אומר כי עליכם לחיות במנוכר ובמנותק למה שקורה מסביבכם, אבל כשאתם מודעים להשפעה ההרסנית שיש לתוכן הזה על איכות החיים שלכם והאושר שלכם, ככל שתמעיטו בחשיפה לתוכן הזה - תרגישו טוב יותר. כאשר אתם רואים חדשות רעות, זה משפיע על המחשבות שלכם ועל הרגשות שלכם בין אם אתם מודעים לכך או לא.
אגב, אם תחשבו על זה, אחת הסיבות שאנו צופים כל כך הרבה בטלווזיה, היא פשוט בגלל שזה שם. הצפייה בטלווזיה הפכה למעין "ברירת מחדל" עבורינו. אני חושב שישנם הרבה מאד עיסוקים אחרים שתוכלו לעשות ולהנות בהם בזמן שתפנו מצפייה בטלווזיה.
2. ביחרו את האנשים שאתם בסביבתם
בשנים האחרונות למדתי לזהות שישנם שני סוגים של אנשים סביבי - אנשים שהשהייה במחיצתם גורמת לי שמחה, אושר, גדילה והתפתחות. וכאלו שאני מרגיש כאילו הם "שואבים" ממני את האנרגייה - אנשים כבויים, מתלוננים סידרתיים, כעוסים, ציניים וקנטרנים.
בהסתכני בכך שלא אשמע פופלארי, אני משתדל מאד לחפש את קירבתם של האנשים מהסוג הראשון ולהמעיט את זמני בנוכחות "שואבי האנרגייה". הסיבה לכך דומה מאד לסיבה שאני ממליץ להתרחק מהטלווזיה: ההשפעה שיש לכך על המחשבות והרגשות שלכם.
3. הוקירו תודה ואת עצמכם בכל יום
יש לנו נטיה כבני אדם להסתכל כל הזמן על "חצי הכוס הריקה", לחפש מה לא טוב. מה חסר, מה עוד אין לי. אתם ודאי יודעים שאם אתם קוראים את המאמר הזה עכשיו על גבי המחשב אתם בין מיעוט האנשים המאושרים בעולם שיודעים לקרוא, שיש להם חשמל בביתם ויודעים להפעיל מחשב!
מדוע לא להסתכל על מה שטוב בחייכם? על מה שכבר יש, ולהוקיר על כל השפע הסובב אתכם.
הוקירו גם את עצמכם. הוציאו לחופש את "השופט" - אותו קול פנימי שיש לו הרבה מה לומר על כל מה שאתם עושים. כמישהו עם חוש ביקורת עצמית מפותח ביותר (יתר על המידה!) אני פיטרתי את "השופט" שלי לפני קצת יותר משנה, הבנתי שכל מה שיש לו לומר לי זוהי ביקורת. אף פעם לא שמעתי ממנו מילה טובה.
בכל יום לפני שאתם הולכים לישון - חפשו 2 דברים שעשיתם טוב באותו היום והוקירו את עצמכם עליהם. בבוקר שאתם קמים - הוקירו את כל מה שיש לכם - קורת גג מעל ראשכם, מיטה לישון בה, בן/בת זוג, ילדים, עבודה, כסף וכו'. פעולה קטנה זו תביא הרבה אושר ושפע לחייכם.
4. לימדו דברים חדשים - "השחיזו את המסור"
בספרו "שבעת ההרגלים של האנשים האפקטיביים ביותר" טבע סטיבן קובי את המונח - "השחיזו את המסור". הכוונה לפיתוח הכישורים, הידע וההתפתחות האישית שלכם בכלל.
איני מכיר מישהו שאינו אוהב ללמוד דברים חדשים, ואני מניח שגם אתם כך - השאלה היא אם כן, האם אתם מקדישים לכך זמן? האם אתם מקדישים זמן לפיתוח הכישורים, הידע שלכם או סתם להרחיב את האופקים שלכם?
לכו לקורס מעניין, לסדנאות, קיראו ספרים מעניינים - היפגשו עם אנשים חדשים. כל אלו פעולות שירחיבו את האופקים שלכם ו"יעוררו" אתכם.
5. בצעו "טיפולים מונעים" ו"תחזוקה שוטפת" במכונה שהיא אתם
לכל מי מכם שיש רכב יודע שבכל תקופה מסויימת או לאחר נסיעה של מרחק מסויים יש להכניס את הרכב לטיפול (טיפול 10,000 בלשון העם). מה יקרה לרכב אם לא נעשה כך?
מן הסתם בתקופה הקצרה הוא ימשיך לנסוע כרגיל, אבל לאחר זמן מסויים הוא יתקלקל. במקרה כזה עלות התיקון תהיה בדרך כלל גבוהה בצורה משמעותית מעלות הטיפול המונע. הדבר נכון גם למכונות בקו הייצור וגם לנו כאנשים.
אם לא תקדישו זמן ומשאבים לטפל בעצמכם (=במכונה שהיא אתם) - המכונה תתקלקל.
זכורים לי ימים בעברי, שבתקופות של עבודה מאומצת לאורך זמן הייתי "תופס שפעת" שהייתה משביתה אותי לשבועיים ואף לשלושה. זהו איתות של הגוף שאמר - עד כאן. המכונה לא יכולה להחזיק יותר, צריך לטפל בה.
מן הסתם - אם הייתי מקפיד בתקופות אלו לנוח, לשנות אווירה, לעשות גם דברים אחרים עבור עצמי - לא הייתי חולה בצורה כל כך קשה. ומן הסתם הזמן שהייתי כביכול "מבזבז" על טיפול בעצמי היה קצר הרבה יותר ממספר השבועות שהייתי חולה.
קחו זמן לעצמכם - אתם הדבר החשוב ביותר - אם אתם לא תרגישו טוב ותהיו בשיא כוחכם לא תוכלו לטפל בילדים, בעבודה, באישה/בעל או בעסק. טפלו במכונה!
6. זהו והעלימו את גנבי הזמן שלכם
אין לכם משאב יקר יותר מאשר הזמן שלכם. הזמן הוא המשאב שאי אפשר לקבל יותר ממנו בשום מקום. לצערינו אין בנק שמלווה "זמן". חשבתם פעם, כמה זמן אתם מבזבזים על כל מיני גנבי זמן כאלו ואחרים?
בין אם זה זמן בעבודה, בעסק או בבית - בידקו על מה אתם מוציאים את הזמן שלכם. מהם אותם גנבי הזמן שמבזבזים את זמנכם?
האם אלו אותם מיילים מצחיקים ששולחים לכם כל החברים (מצטער אמא שאין לי זמן לקרוא את כל הבדיחות שאת שולחת לי... :-) ), האם אלו שיחות הסרק בעבודה או בטלפון שאחר כך עליכם לשבת עד הלילה בבית ולהשלים עבודה? האם אלו מריבות מיותרות עם האשה / בעל / ילדים / חברים / משפחה (מיחקו את המיותר). זהו אותם והעלימו אותם מחייכם.
7. אל תתפשרו על מה שאתם עושים
בוב דילן אמר פעם: "אדם הוא סיפור הצלחה אם הוא קם בבוקר והולך לישון בלילה, ובין קימה לשינה הוא עושה רק את מה שהוא רוצה לעשות".
בלי להתייחס לעניין מהי ההצלחה (והרי זה עניין יחסי לכל אחד), הרי שכל יום בו איננו עושים את מה שאנו אוהבים לעשות ושגורם לנו אושר - זהו יום מבוזבז. האחריות היא תמיד שלנו - כל אחת ואחד מכם אחראי לאיכות החיים שלו. חלק בלתי נפרד מכך הוא העיסוק ומה שאנו עושים בחיינו.
אני יודע שזה מפחיד לקום ולעזוב מקום עבודה שאתם לא מרגישים בו מסופקים (עשיתי זאת בעצמי) - אבל בעיני זוהי איננה סיבה טובה מספיק להתפשר על החיים. זוכרים - חיים רק פעם אחת!
8. היו נדיבים, תירמו לאחר
תהיו נדיבים. ואין כאן הכוונה רק בכסף - תנו מעצמכם לאחרים. הנותן - מקבל. אל תחפשו את האינטרס שלכם, או מה יוצא לי מזה.
אדם יקר אמר לי פעם לחשוב על כך כאילו ישנו נר שדולק בתוכי, ואם אני משתמש בו כדי להדליק את הנרות שבליבם של אחרים, הרי שזה אינו לוקח במאומה מהאש ומהנר שאצלי. אבל איזה הבדל זה עושה אצל האחר. כך גם כשהנר שלכם אולי קצת יחלש, יהיו מי שידאגו להדליק לכם אותו בחזרה.
9. השתמשו בדמיון לעיתים קרובות
יכולת הדמיון והחלום הינן מהיכולות המופלאות שניתנו לנו כבני אדם. לדמיין משהו זהו השלב הראשון בתכנון וביצירה של אותו "משהו" במציאות. ובכל זאת, כל כך הרבה אנשים מפחדים או חוששים לחלום.
דמיינו, השתמשו בדמיון לתאר את מה שאתם רוצים בחייכם. ככל שתעשו זאת לעיתים קרובות יותר, ככל שתהיה לכם בראשכם תמונה ברורה ומפורטת של מה שאתם רוצים, כך הדברים גם יתממשו במציאות שלכם. אל תפחדו לחלום - זה בחינם!!!
10. הפסיקו להתנהל מתוך "איך אני נראה בעיני אחרים"
פעמים כה רבות אנו פועלים מתוך "מה יחשבו עלי", "מה אחרים יגידו", "חשוב לי להראות טוב בעיני האחרים" וכדומה. נשמע מוכר?
כמה אנרגייה אנו מבזבזים על ה"להראות טוב" בעיני אחרים. וכשאנו עושים כך, הרי שאנו בעצם שחקנים - אנו חיים בתוך הצגה. אנו לא באמת רוצים להתנהג כך, אבל בגלל הפחד הלא מובן הזה של "מה יחשבו או יגידו עלי" אנחנו חיים בהצגה מתמדת.
תחיו בחופש - תעשו מה שאתם רוצים לעשות, את מי זה מעניין מה יגידו עליכם או יחשבו עליכם?
כשתעשו ותפעלו עפ"י "10 הדיברות" האלו, אין לי ספק שתחוו אושר גדול יותר ותחיו את חייכם בעצמה.
אשמח לקבל מכם הערות והארות! ואם ניסיתם זאת, אשמח לשמוע אם וכיצד זה השפיע עליכם.
בהצלחה!!