בחירת שירים, סגנון,ז'אנר וסולמות
סוגי קול
בשירה אמנותית נהוג אחרי מספר שנות שירהלקבוע את סוג הקול בהגדרה מסוימת הקשורה במנעד ובצבע הקול של הזמר.
סוגי הקול הרווחים הם:סופרן- מצו סופרן,אלט,טנור,בריטון,בס.
בהרחבה – לירי, דרמטי,קונטרהאלטו, קולרטורה, קונטרהטנור, ועוד.
בשירה הקלאסית והאופראית התפקידים נכתבו לזמר בעל סוג קול מסוים , ולא נהוג לנייד תפקיד לסולם אחר כדי שזמר בעל סוג קול אחר יוכל לשיר אותו.אם כי ישנן פרטיטורות הכתובות ליותר מסוג קול אחד,וישנם זמרים/ות שנוהגים לבצע תפקידים של סופרן וגם של מצו -של טנור וגם של בריטון וכו'
פלסידו דומינגו,למשל, אחד הטנורים הגדולים בני זמננו החל את דרכו כבריטון.
את אנג'לה גיאורגיו הנפלאה שמעתי שרה כרמן ובטרפליי בקונצרט אחד.
בעוד שבטרפליי היתה עוצרת נשימה- הכרמן שלה לא התקרבה אפילו לרמת ביצוע סבירה,הקול לא עבר את התזמורת ולא הגיע לאולם.
אז איך מגדירים בכל זאת את סוג הקול בכלים שאינם הכלים הקלאסיים אופראיים? באופן דומה=מתייחסים לצבע, מנעד, קלות או כבדות, עבה או דק ובהתאם לאופי הקול.
אני תמיד נזהרת מקביעה חד משמעית של סוג הקול -בטרם זמן- מתוך ידיעה ברורה שהקול משתנה, מתעצב, ומשנה את אופיו עם התהליך של פיתוח הקול ועם הגיל.
----------------------------
בכל סוגי השירה שאיננה קלאסית אופראית,יכול לכאורה כל אחד לשיר כל דבר, בכל סגנון שירצה- כי ניתן לנייד שיר לסולם גבוה או נמוך- לפי המתאים לכל אחד באופן אישי.וגם אין בעיה אקוסטית כיוון ששרים עם הגברה.השאלה איזה חומרים לבחור עולה לא רק בהתאם לטעמו של הזמר, אלא לדעתי גם בהקשר לסוג הקול שלו, ובעיקר לצבע קולו. זה דומה לחליפה.
אם אדם דק גיזרה יראה בה מצויין- עב בשר עלול להיראות בה מגוחך.או להיפך.
זמר עם קול גדול, עגול, כבד "קול עם בשר" כמו שאומרים עלול להישמע מגוחך בשיר הדורש קלילות,אווריריות,סלסולים ומעוף.
(נסו לדמיין זמר עם קול בס כבד- מבצע יםתיכוני- מזרחי.)ולהיפך- זמר עם קול לירי וגבוה עלול להישמע"לא מסוגל" ונאבק בשיר הדורש עומקים באזור הנמוך והאפל.
שירה רוקיסטית עלולה להישמע צרחנית ומטריחה את האוזן כשהיא מבוצעת בקול גבוה,וקולות שבמהותם כבדים וכהים יישמע ונאבקים ועובדים קשה מידיי בשיר שמונח ברובו באזור גבוה של הקול.בלוז בסופרן דק עלול להישמע מוזר, ולא מתאים.
סגנון /ז'אנר
כך שהבחירה מה לשיר נהפכת למורכבת יותר.מה אני אוהב, מה מדבר אליי,וגם מה מתאים לסוג הקול שלי.
מי שצופה בכוכב נולד יכול לראות איך זמרים "נופלים" בביצוע בגלל בחירת שיר לא נכונה. חשוב לזכור- לא כל אחד יכול לבצע הכל!(אם ניקח בהשוואהאת כלי המיתר- לכינור יש תפקידים שלו המתאימים לצבע ולמנעד- ולקונטרבסתפקידים אחרים. ולא ניתן להחליף ביניהם.)
וכל זה נאמר בהכללה ובסיוג מסוים- כיוון שכן קיימים קולות- במיוחד קולות האמצע,שיכולים להתמודד בהצלחה עם טווח רחב של חומרים, בסגנונות שירה שונים,ובז'אנרים שונים.
מצד שני- לתייג זמר לנישה מסוימת ומצומצמת עלול לטווח הארוך להיות בעוכריו.
צריך להעז להתמודד עם ז'אנרים שונים, אך תוך ביקורת מתמדת על מה "עובד" יותר ומה פחות. כדי לבחור נכון – כדאי לבצע גרסאות אישיות לשירים מז'אנרים שונים ואז להחליט מה מתאים.לפעמים ישהפתעות.אחת התלמידות שלי סיפרה שבבחינה בבית הספר שהיא לומדת בו דווקא שיר מז'אנר חדש שהיא פחות בקיאה בו עבר מצוין וזכה לשבחים, בעוד ששיר שביצעה מהז'אנר המוכר לה, שהתמחתה בו שנים-"עבד" פחות.מה שמוכיח שאסור להתקבע.
בנוסף- לפעמים אנחנו מרגישים בז'אנר מוכר כבר יותר מידייבבית ומפסיקים להתרגש ולהתחדש.ודווקא חומרים מז'אנר חדש עשויים להביא לנו את מידת הדריכות והריגוש שאנחנו זקוקים להן,כדי שהשיר "יעבוד" וירגש גם את השומעים.אם מראש זמר מנותב ע"י מורה, או בעצמו לז'אנר מסוים ווהתמקם והתמקצע בו, הוא עלול לפספס ז'אנרים אחרים.
סולמות
רוב השירים כתובים במינעד של אוקטבה+ ולפעמים גם יותר.
נוריד את השיר לסולם נמוך יותר- הגבוהים לא יהיו מספיק מבריקים, והנמוכים לא ירימו את השיר.נרים לסולם גבוה מידיי- השיר יישמע צרחני ומעייף את האוזן.
חייבים גם לקחת בחשבון כי לכל סולם יש צבע משלו.
לדו מינור צבע אחר מאשר לרה מינור.ולה מינור לא מצלצל כמו סי במול מינור.וכו'
כך שגם בחירת סולמות, לא רק בהתאם למנעד ,אלא בהתאם לצבע שלהם היא אמנות בפני עצמה.
זמר ממוצע-שאיננו זמר קלאסי/אופראי יכוללשיר במספר מסוים של סולמות, ולא בכולם.כך שכשמרכיבים תכנית שלמה, כדאי לגוון.זמר שישיר 4 שירים שונים באותו הסולם, ישעמם את עצמו ואת המאזינים.מבלי שאף אחד יבין מה לא בסדר ומה לא עובד ולמה זה נשמע כל הזמן "אותו הדבר".
אני מניחה שמן הטעם הזה, בתכנית כמו "כוכב נולד" נקבעים לעיתים סולמות שמשרתים את צורכי הגיוון של התכנית, ופחות מתאימים לכל זמר בפני עצמו.
שלמה ארצי נשמע לכם צורח לפעמים?????? גם לי.
אני מניחה שהסיבה היא בדיוק הסיבה שציינתי כעת.
כי הרי ברור שהיה יכול לנייד כל שיר לסולם שהכי מתאים קולית עבורו ולא לצרוח אותו.אבל אז אולי ימצא עצמו שר ערב שלם ב3 או 4 סולמות.
זו הסיבה גם שזמרים עובדים על הרחבת המינעד שלהם.
כדי להישמע טוב לא רק באמצע הקול אלא באותה איכות גם בשוליים הנמוכים והגבוהים,וגם כדי להרחיב אותם על מנת להיות מסוגלים לשיר גם חומר תובעני יותר מבחינת המנעד , וגם על מנת לבחור סולמות רחוקים עד כמה שאפשר אחד מהשני.
קול שמנותב שלא למקומו הטבעי, יישמע מאולץ, מלאכותי וחסר חיים.
וזה מזכיר גם בחירת שיר שאיננה נכונה וטובה.
שומעים שהזמר עושה מה שצריך, מגיש את השיר באופן מוסיקלי- ובכל זאת משהו לא נוח עם זה.
כשהשיר "נכון"- ובסולם מתאים, הזמר יכול לתת מעצמו, משהו טבעי קורה,הכלמתחבר למקומו וזורם, ויש חוויה הדדית הן למבצע והן לשומע.
מאידך,פעמים רבות אני מכוונת זמרים לשיר "הפוך" ושונה מאיך שהתרגלו לשיר
מבחינת סגנון, ולבחור חומרים שלכאורה אינם קשורים כלל לז'אנר שהתמחו בו,כי לפעמים זו תגלית מדהימה,לשמוע את עצמם מבצעים משהו חדש ואחר ממה שהורגלו אליו - ועולם חדש נפתח בפניהם.
http://www.vocalmaster.co.il/