איך ניגשים לביצוע שיר

איך ניגשים לביצוע שיר
המלחין קובי אשרת נשאל לאחרונה בראיון עיתונאי מה לדעתו חשוב יותר בשיר מילים או מנגינה.תשובתו היתה חד משמעית: המילים.לדעתי שניהם חשובים במידה שווה אךכשניגשים לביצוע שיר המפתח להבנת השיר מתחיל מהמילים.רוב השירים הינם שיר או פזמון שהולחנו.מעט תמלילנים כמו אהוד מנור, למשל, יכלו לקבל מנגינה מוגמרת "ולתפור לה"  מילים.(השיר: "ילדותי השנייה" למשל נכתב באופן הזה.ואכן בולט בו מאד הפער בין אופיין האופטימי של המילים לבין עצבותה של המנגינה.)

ברוב השירים המילים קדמו למנגינה ולכן מקריאת מילות השיר ניתן להבין את הנושא, את האווירה, אם יש בו מסרים כלשהם, מקצב פנימי וכו'.מקריאת השיר, מחלוקת השורות,מהמקצב של המשפטים ניתן כבר לדעת האם השיר עצוב או שמח, קיצבי מתון, או איטי.זהו מפתח ראשוני להבנת החומר עדיין מבלי שהתייחסנו למנגינה.אני אוהבת להמליץ לתלמידיי לחקור תמיד קצת יותר.להוסיף גם ידע כללי על המשורר, מאיזו תקופה הוא, מה מאפיין את כתיבתו, ואם ניתן לברר פרטים נוספים על סגנון חייו וסגנון כתיבתו.
ככל שנדע יותר לעומק את העומד מאחורי היצירה כך ניטיב להבין אותה.

זה מזכיר לי ביקור שערכתי לפני כשנה בתערוכה של הצייר האמריקאי מארק רותקו.חלקן של העבודות היו ציורים פיגורטיביים שניראו בהן דמויות, עיר נוף וכו'אבל העיקר המיוחד בתערוכה היו בדי ענק בגובה של 4 מ' בערך, שצבעם אחיד, ושנקבעו לצופה בהם כללים ברורים באיזה מרחק לעמוד מן הבד על מנת להתבונן בו.היתה כאן התייחסות ברורה של האמן אל היחסים שנוצרים בין  עבודתו לבין הקהל שלה,ועל האופן שבו הוא רצה להתערב ולקבוע  איך יתבונן האדם ביצירתו.בדים ענקיים אלו נועדו ליצור חוויה מיסטית רוחנית ולעצב למעשה שפה חדשה בעולם האמנות.לכאורה- אם לא הייתי יודעת את הרקע לעניין זה, אם לא הייתי לומדת מראש איך בדי ענק אחידי צבע נחשבים לאמנות,הדבר היה נראה לי כתרמית, תעלול או שפה שאינני מבינה אותה.
זוהי דוגמה קטנה לחשיבות הידע והרקע הקשור ביצירה מסוימת.

http://www.vocalmaster.co.il/

נכון לומר ששיר טוב "ייקח אותנו אליו"  גם בלא שנדע שום דבר על המשורר או המלחין, אבל ידע זה מוסיף לדעתי מימד אותו ניתן לממש כשניגשים לביצוע.למשל סיפור חייה ומותה של תרצה אתר בתו של נתן אלתרמן נותן מימד טראגי, מזעזע ונבואי למילות השיר "שיר משמר".הכרת ההיסטוריה הקשורה בחייהם טוענת את השיר במטען נוסף  של מתח בלתי נסבל כמעט של דאגה הורית, נואשת של המשורר אלתרמן לבתו -המנסה להזהיר ולגונן .
ביצוע השיר כשיר "יפה ומתנגן" מחסיר את המימד הנוסף הקיים בתוכנו.

אני אוהבת לחקור גם מטאפורות,דימויים ואת עושר השפה.שיריו של מאיר אריאל הן דוגמה ליצירה העומדת בפני  עצמה.
"ערב כחול עמוק תולה עגיל אדמדם לרושם,ומעשן תפרחת- קטורת של איזדרכת".

בשתי השורות האלה יש כבר עולם ומלואו.יש עומק ,צבעים, אוירה, חושניות ואפילו ריח (קטורת) יש מטאפורה בה השמש השוקעת משולה לעגיל אדמדם,יש חושניות ברורה המרמזת על סיפור הקשור בפיתוי, באהבה- יש דרמה.כמעט לא נחוצה מנגינה כדי לחוש את הסיפור שאריאל רוצה לספר.

או בשיר "וידוי"  של אלכסנדר פן :

"מעילי הפשוט ופנס על הגשר,ליל הסתו ושפתיי הלחות מיני גשם-כך ראית אותי ראשונה- התזכור?"

המעיל הפשוט, החושך, הסתו, טיפות הגשם על השפתיים מוסרים לנו שמדובר בסיפור שאין לו סוף שמח,על אישה שאין בה הוד והדר (אולי אפילו פשטות ועליבות)ומצד שני שתי השורות טעונות ברגש חזק ובארוטיות.המפגש על הגשר איננו מיקרי-הוא מסמל מפגש באמצע בין שתי גדות, בין שני אנשים שונים מאד זה מזה.המנגינה נותנת מימד נוסף שמחזק ובונה הלאה את השיר.
המשקל בו כתובה מנגינה  נותן גם הוא אפיון ברור.

"ערב כחול עמוק" במשקל ובמקצב של טנגו- כלומר זהו סיפור של פיתוי ויותר מכך.זהו מחול העוסק בפיתוי, בציפייה,בסערת רגשות.

ולעומתו המנגינה בתחילתם של הבתים בשיר "וידוי" נשמעת מאד רצ'יטטיבית.המקצב של כל שורות הבתים כמעט זהה,מה שנותן תבנית חזרתית המזכירה דיבור לאקוני.

ניתוח מבנה השיר חשוב גם הוא להבנת הביצוע.רוב השירים בנויים כבית,פזמון, בית פזמון וכו'אבל יש שירים בהם מופיע חלק נוסף-אחר.יש שירים המתחילים דווקא בפזמון .ויש שירים שאין בהם מבנה חזרתיבכלל אלא כל הזמן חומרים מוסיקליים חדשים הנשענים על גרעין מלודי או הרמוני.
("התוכי יוסי" והשיר "לתת" שמתחיל עם הפזמון והולך ומתפתח)
כדאי גם לנסות למצוא מהי נקודת השיא בשיר- והיכן היא נמצאת.ולמצוא מילות מפתח בכל משפט או בית.ככה נדע היכן לשים את המשקל של המשפט המוסיקלי, שיהיה במתאם עם מילות השיר.

ישנם שירים רבים שבוצעו כבר,ואנחנו מכירים אותם כל כך טוב באופן בו הושרו שקשה לנו להפריד בין השיר לבין הביצוע שלו.לכן אני ממליצה תמיד לנסות לשכוח עד כמה שניתן ביצועים קודמים.רק אז תוכל'י להביא את הגירסה שלך –שתהיה עצמאית ורחוקה מביצוע קודם, ולא תהיה העתק שלו.אף אחד לא משקיע כל כך הרבה זמן,כסף ומאמץ כדי לשיר בדיוק כמו מישהו אחר.זה פשוט לא מעניין ולדעתי גם לא מאתגר.

לסיכום - העקרונות עליהם אניממליצה להכנת ביצוע  הם :

קריאת הטכסט.

חקירת רקע לתקופה בה נכתב השיר,למשורר או לתמלילן ולמלחין.

ניתוח מבנה השיר ותוכנו.

מציאת מילות מפתח בבתים או בשיר כולו.

מציאת המשקל ( 3/4   4/4  7/8 )

סימון נשימות  !!!!!!!!!!!

ובנוסף הייתי אומרת להתחיל מ"לשיר את המילים" לספר את הסיפור, להיכנס לדמות אם השיר הינו בגוף ראשון.יש חשיבות רבה לדיקציה מושלמת כיוון שהיא תורמת רבות להגשת השיר, ותומכת גם במיקום הקול.נסה לחפש איך את/ה מתחבר לשיר,איפה הוא משיק לאירוע בחייך, לזיכרון מהעבר,איזה רגשות את/ה יכול/ה לדלות מתוכך שתוכל/י לצקת אותם לתוך השירה.כמו כן  רצוי לקחת מרחב חופשי לשינויי טמפו, לפאוזות, ולשהייה על צלילים ארוכים.ובמקרים שהשיר מאפשר לאלתר, לסלסל או להוסיף משהו משל עצמך.כדאי לשנות צבע קול במהלך השיר(במתאם לתוכן כמובן) או לבצע את השיר פעמיים,פעם ככה ופעם אחרת- מה שיאפשר לראות שיש הרבה יותר מאפשרות אחת.ברוב השירים יש שינויי אוירה במהלך השיר,יש קטעים הדורשים תנועה, מתח פנימי, יש קטעים מופנמים יותר, ויש קטעים בהם מתבקש "לפתוח קול" ולשחרר את האנרגיה הריגשית.

ככל שמילות השיר מאפשרות לנו לעבור בין הלכי נפש שונים,כך הביצוע נהפך למרתק,מאתגר מעניין ומסעיר. וכך הוא נהפך לכזה גם עבור המאזין.

ואם הצלחת להתרגש בעצמך כשביצעת את השיר- יש סיכוי שהתרגשות זו תסחוף גם המאזין .