מעבר אל בית אבות הוא רגע לא נעים ואף מעורר חשש בחייו של קשיש. כל קשיש. הפחד ממעבר אל מקום אחר, אל הלא נודע הוא חזק בייחוד בקרב קשישים. יותר מכך, מעבר אל בית אבות סיעודי . הטלטלה אותה עובר הקשיש במעבר אל בית אבות קשה ודרמטית שבעתיים כשמדובר במצב בו הקשיש מוגדר למעשה כסיעודי.
בעת ההחלטה על המעבר או אי המעבר, ניצבת משפחתו של הקשיש בפני צומת לא פשוטה. ישנן שתי אופציות מרכזיות בטיפול בקשיש סיעודי: האופציה האחת, הרווחת בישראל היא קבלת עזרה סיעודית והישארות הקשיש בתוך ביתו או דירתו. המשמעות של בחירה זו היא שהקשיש הסיעודי לא נדרש לעבור אל מקום חדש אלא נשאר בביתו המוכר. בבית הוא זכאי לקבל עזרה סיעודית בהתאם לחוקי המדינה. היתרון הגדול הוא בכך שאין צורך לטרטר את הקשיש ולהעבירו למוסד סיעודי, טוב ככל שיהיה. קשישים רבים נחרדים מהרגע בו יאלצו לעזוב את ביתם, ועבור רבים מהם מדובר ב"תחנה האחרונה" של חייהם.
האופציה השנייה היא מעבר אל בית אבות סיעודי, או אל מחלקה סיעודית בבית אבות. מעבר אל בית אבות סיעודי הוא מעבר בעל שיקולים כלכליים רבים עבור משפחת הקשיש. בני המשפחה נאלצים להתמודד עם התלבטות לא פשוטה. האם לרכוש דירה בבית אבות סיעודי או להשאיר את בן המשפחה הסיעודי בבית ולרכוש לו עזרה סיעודית.
חשוב לזכור כי רכישת יחידת דיור בדיור מוגן או בבית אבות היא הוצאה כלכלית גבוהה עבור הדייר הסיעודי ובני משפחתו ויש לקחת זאת בחשבון. לא כל הקשישים מסוגלים לחסוך די כסף כדי לממן את שהותם בדיור מוגן לאוכלוסיה סיעודית, ולא תמיד בני המשפחה מסוגלים לעמוד בנטל הכלכלי הזה. חשוב לבדוק יחד עם זאת, האם לאותו קשיש יש מקורות מימון אפשריים, והאם הם זכאים למימון או חלק מהמימון מטעם הממשלה או גופים אחרים.
ישנם גופים ומוסדות שונים כיום המאפשרים התייעצות מקדימה בטרם הכניסה למוסד סיעודי זה או אחר. ניתן להתייעץ עמם ולבדוק מהן האפשרויות הניצבות בפני הקשיש ובני משפחתו.
תהא ההחלטה שתתקבל אשר תהא, מה שחשוב לזכור בכל התהליך הוא שיתוף ומעורבות של הקשיש, במידה והוא מסוגל לכך. שיתוף ופתיחות בין בני המשפחה לקשיש יוצרים מערכת בונה ותומכת המספקת לקשיש את הביטחון הדרוש לו ועוזרת גם לבני המשפחה להתמודד עם המצב החדש והלא מוכר הניצב בפניהם.