665מאויב לאוהב-עפ'י עגנון-גילי שנית-ת ערבי עברייפו665
צילומים-אלי ליאוןבזמן האחרון קרה לי שראיתי כמה הצגות שהיועיבוד לספר,מרומן,נובלה וכו'.
כאשר אני בא להצגה כזו לפעמים קורה שהעיבוד אינו משקף נכונהאת הסיפור או העיבוד הוא עד כדי כך חופשי שעקבות הסיפור לא נראותבכלל.
לפעמים ההצגה כהצגה מעולה וזה קורה לעתיםקרובות.
אם אבקר את ההצגה בהכירי את הסיפור הרי אינני יכול ברובהמקרים לכתוב ביקורת טובה עליה, אך אם אראה את ההצגה כדבר העומד בפני עצמו, כהפקהשהרעיון להעלותה בא מהסיפור אך לא בהכרח משקף אותו ,הרי הביקורת משתנה והיא תשקף אתמה שראיתי, מה שהוצג ללא קשר עם הסיפור על פיו נעשתה ההצגה.לסוג כזה של הצגות שייכת גם ההצגה החדשה "מאויב לאוהב"שנעשתהעל פי סיפור קצר ביותר מאת ש'י עגנון
הנושא של הסיפור בנית בית על ידי עגנון בתלפיות שבירושלייםבה הרוח -האוייב לא מאפשר(בהצגה רוח הוא זכר) לבנותו כל עוד הבית היה קטן ודלויסודותיו לא חזקים, עד שבסופו של דבר הוא-הרוח הופך לאוהב ומאפשר לחיות בדו קיוםאיתו.ההצגה מוגדרת בתכניה כ"עיבוד לתיאטרון פיזי על פי סיפורו שלש"י עגנון.
המחזה והבימוי -גילי שנית.
אתה רואה את ההצגה שהיתי מגדיר אותה כתיאטרון תנועה. אתהרואה אדם בשחור המדקלם,
מנצח, אתה רואה חמישה גברים הנמצאים כל הזמן בתנועה. יש מאבק ביניהם,שימוש בכח פיזי,התנגדות בינם לבין האישבשחור-הרוח, סבלים מעבירים ספרים ארוזים ממקום למקום,רעידת אדמה,הרס,מסגרות ברזלמתמוטטות,פיסות נייר מתעופפות ,העברת רהיטים ועוד הרבה תנועות ופעולות שאינם מתקשרים אם אתה לא יודע את הרקע, את הסיפור.הכל מבוצע היטב,בצורה משכנעת.השחקנים היוצרים הם שמואלוולף-בתפקיד הרוח-המנצח,גבריאל גולר,יהודה לזרוביץ,אייל סלמה ודיולה צ'קברי שהםבעצם אדם אחד בתקופות שונות בחייו.
הכוריאוגרפיה- רונית זיו-יפה וטובה,התלבושות והתפאורה-מיטלגויאטה מיוחדות.התאורה-זיו וולושין עוזרת לסימליות,למיסטיקה,לאוירה המיוחדת ליופיההצגה.המוסיקה -יניב שנצר הטובה מאוד מקורית ומתאימה מאוד למעמדיםהשונים.כמעט ואין טקסט. איו דו שיח.יש כמה דברים הנאמרים בערבית שעלפי מה שכתוב בתכניה צריכים להמחיש את קיומן של שתי תרבויות בארץ והעימותביניהן...הכל כאמור תנועה.היא והצורות הנוצרות ממנה הן מרכיב חשובשבהצגה.הרבה סמלים אך לא את כולם אפשר להבין.
לפני ההצגה הבמאית נתנה כמה פרטים קטנים מחייו של עגנוןודברים אלו הבהירו בעצם לצופים שלא קראו את הסיפור או דברי ההסבר בדף התכניה אתהמתרחש על הבמה.
עגנון אהב מאוד את ירושליים ובמיוחד את הנופים הנראיםמתלפיות.
הוא רצה לבנות שם בית אך נרתע בגלל הרוח החזקה.חזר לגולהולאחר שעבר בתים רבים בסופו של דבר בנה שם את ביתו.
עגנון אהב לאסוף ספרים אך פעם בשריפה הם נשרפו,פעם נבזזוופעם ברעידת אדמה הם הושחטו.אפשר בהחלט לומר שיש כאן שימוש לא נכון בשמו של עגנון כאשרההצגה כאמור הנה על פיו אך אפשר להבין זאת רק אם קראת לפני כן את הסיפור או הסבירולך את הרקע לכל.נכון יותר היה להגדיר זאת "עפ'י רעיון מאת עגנון".לראות או לא לראות:כתיאטרון תנועה-טוב מאוד ומומלץביותר.כסיפור של עגנון -לאוהביו עדיף לקרוא את הסיפור.
נכתב על ידי elybikoret -אלי ליאון,30/6/2010 09:21 הנכם מוזמנים להכנס לאתרי שפתחתי ב1.6.10 ובו ריכוז של כל הביקורותמתאריך זה ועוד דברים רביםאחרים-הכתובת-elybikoret.022.co.il