658די מגילה-מנגר,זלצר-יידישפיל-בצ'א תא658
צילומים-התיאטרוןהמחזה "די מגילה" או בעברית "המגילה" הנו שילוב בין מגילתאסתר לבין הווי עיירה יהודית המוצג כ"מחזה פורים"
בשטעטל במזרח אירופה.
לפני כ40 שנה הוצגה ההצגה לראשונה וזכתה להצלחה גדולה.לאחרמכן הועלתה ע"י תיאטרונים שקמו ונסגרו כ"חאמאם",בימות,"יובל" ואח'.כעת תיאטרוןהיידישפיל מחדש את ההצגה
במרוצת השנים הפך המחזה לסוג של קלאסיקהביידיש.
עיבד בזמנו לבמה שמואל בונים וההפקה הנוכחית משתמשת בעיבודזה.כאשר קם תיאטרון היידישפיל הוא העלה אותה ב1988 כאחת ההצגותהראשונות שלו וכעת הוא מעלה אותה מחדש כשהוא משתמש באותו עיבוד של שמואל בונים ובבימויו של יצחק שאולי.איציק מאנגר כתב את המגילה ודובי זלצר הוסיף לה את המוסיקהושמואל בונים כאמור עיבד את החומר למחזה תיאטרלי מוסיקלי.אצל רבים היא ודאי תעורר נוסטלגיה מסויימת, אחרים,הצעיריםיותר, לא יבינו את ההווי אך אין לי ספק שהנאת כולם תיהיה רבה מאוד.
רבים היו הויכוחים האם צריך בישראל תיאטרון שיציג בשפתהידיש.
עובדה קיימת היא שהוא ישנו, יש בו צורך, הוא קיים ,אך ספק אםיוכל להתקיים זמן רב ביותר כי לא יהיה לו קהל חדש. אין לו קהל צעיר והבאים להצגותיוהנו קהל יוצא מזרח אירופה ויוצאי רוסיה בגיל מבוגר.המוסיקה של זלצר טובה מאוד,נשמעת לפעמים כעממית,אותנטיתוהופכת את ההצגה למחזמר מקסים עם קסם של העיירה היהודית מעורבב עם מגילת אסתרהתנכית.
הבימוי קורקטי מאוד,אין סטיות מהקו המרכזי לאירועים צדדייםלא חשובים שבאים בדרך כלל כדי לשעשע, כדי לעורר את הקהל כי "המגילה"אינה זקוקהלכך.זאת יצירה מלאת שירים יפים ,מלודיים מאוד שהוצגו בצורה יפה.צוות הזמרים כולו היה טוב מאוד והשירים נשמעו נהדר.
הבימוי היה קיצבי ביותר,צבעוני,רב גווני עם הרבה סצינותהמוניות,תנועה,שירה וכמעט ללא דו שיח.
המשחק היה תיאטרלי והתאים מאוד לאופי ההצגהההומוריסטית,המהנה והקלילה.הצגה כולה בידיש עם תרגום מוקרן לעברית ורוסית.
התרגום נעשה על ידי לורה סהר .הוא טוב מאוד אך צורת הקרנתוזקוקה לשיפור.
יש בעיה מסויימת עם צורת הצגת התרגום.הוא בצבע אדום מורכבמנורות קטנות היוצרות את האותיות.צורת האותיות אינה יוצאת ברורה דיו כדי שאפשר יהיהלקרוא את התרגום במהירות.רצוי מאוד להחליף את צורת ההקרה לצורה הנהוגה באופרהובהיכל התרבות כאשר יש צורך בתרגום שם.עיצבו את הבמה ,תלבושות ואביזרים פרידה קלפהולץ-אברהמיודניאל שולביץ.היא היתה מורכבת ממכונת תפירה ,וילון בצורת חולצה הנפתחת לצדדיםועליה ציורים של דברי לבוש אחרים.
היא היתה אמנם צנועה אך יפה ואסתטית.את התנועה ניהל מוריהזרחיה והנהול המוסיקלי המעולה הופקד בידי מישה בלכרוביץ.את התאורה שעזרה רבותלצבעוניות ההצגה עיצב מישה צ'רניאבסקיגרא סנדלר ודודי אנגל כרץ א ו ב היו טובים מאוד, זריזים,קופצניים ונתנו את הקצב בתאום טוב ביניהם.
ישראל טרייסטמן היה מרדכי היהודי ערמומי,עממי,משעשע וידובכל.
יונתן רוזן כפסטריגתא הצטיין בשירתו.
אירמה סטפנוב בתפקיד ושתי היתה מצויינת. יש לה קול יפהויודעת להתנועע ולגרום לחיוך אצל הצופים.
יעקב בודו היה במיטבו.מצחיק ,מבדר,כל תנועה שלו, כל הבעהאמרה משהו והצחיקה.הוא עשה זאת גם כשלא דיבר ולא זז.
השתתפו עוד אנדריי קשקר,מירי מאיר ,יובל רפפורט,אליאןדבאל-שור והילה רביב-צור.כל הלהקה הגדולה כ11 במספר בנוסף לנגנים, היו טובים מאוד ותרמו כל אחד בדרכו להצלחת ההפקה כולה.לראות או לא לראות:הצגה חמה,מעולה,נוסטלגית וחדשה כאחת.מומלץ לא רק לדובריהשפה.נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון ,19/6/2010 23:58