656האומר כן האומר לא-ברכט,ווייל-אולםקלרמונט
צילומים-אלי ליאוןשילוב מבורך בין ביה"ס למוסיקה על שם בוכמן-מהטה בפקולטהלאמנויות באוניברסיטת ת"א לבין מעבדת תרבות בדימונה הביא להעלאה של אופרה-מחזה מאתברטולד ברכט עפ'י מוסיקה מאת קורט ווייל.
מעבדה זו הוקמה במטרה לחקור את אומנות התיאטרון ואת ההשפעהבין היוצרים והסביבה בה הם יוצרים.משך הזמן מעבדה זו התפתחה לתיאטרון מקצועי הפועלבדימונה.
באולם קלרמונט באוניברסיטה שמענו פעמיים את כמעט אותו תמלילכאשר בחלק הראשון הוא היה בצורת אופרה בהשתתפות סולנים,תזמורת ומקהלה של ביה'סלמוסיקה ובבימוי של מיכל גרובר-פרידלנדר.המנצח היה שו אי-אן שגם ניגן עלפסנתר.התלבושות-מורן פנדרוביץ ומיטל גואטה,עיצוב במה ומסכות אלי פרידלנדר,איפור-עינת אור ,תאורה איריס מועלם.
בחלקים מהאופרה אור מהתפאורה סינוור את הקהל ובחלק אחרהדמויות לא הוארו מספיק או מזוית נכונה.אנו רגילים בזמן האחרון לראות ניסויים חדשניים בתיאטרון אךניסוי זה,לדעתי,עלה על כולם.
לשמוע ולראות אותו נוסח פעמיים בבימוי שונה לגמרי מבוצע ע'יאנשים שונים בסגנון שאין כל קשר ביניהם,ניסוי כזה רואים לעתים רחוקות ובהפקה זו הואהצליח ביותר וגרם להנאה רבה לקהל שהצליח בקושי להשיג כרטיסים למופעבאוניברסיטה.
בשני דברים בעצם ההפקה היתה לא שיגרתית ומיוחדת: בהעלאההמשותפת של האופרה והמחזה ובתכניה העשירה מאוד שהוכנה בצורת קופסה ונמכרה במחירסימלי.באופרה הבמאית לא העבירה את העלילה למקום אחר אלא הסתפקהבמקום כפי שמופיע במחזה היפני.
בחירה זו האטה את קצב האופרה ,הוסיפה מיסטיקה מסוימת ודרשהתלבושות,שלדעתי, היו מסורבלות,לא יפות,לא אסתטיות ו מגושמות ביותר.הביצוע של הזמרים ובראשם דורון שליפר בעל הקול הקונטרה טנורהמעולה והערב מאוד לאוזן היה טוב מאוד.השתתפו עוד יעלה אביטל בתפקיד הילד ופלאקהגורנצי בתפקיד האם.השתתפה גם מקהלה ותזמורת מהאקדמיה שהיו בהחלטטובים.
הפקה הראויה לציון.ההפקה הנה לפי האופרה "האומר כן"שכתבו בשנות ה30 ברכטווייל.
התמליל מבוסס על מחזה יפני בשם"טניקו"שהפרוש בעברית הנולהשליך אל העמק.
לאור ויכוחים שהיו בזמנו על הסוף הטראגי נעשה ע"י ברכט שינויבמחזה והוצמד לו מחזה נוסף "האומר לא" כאשר הילד היוצא לדרך מסביר את סירובו להקריבאת עצמו למען המשך המסע.תוכן המחזה בקיצור הוא:.בזמן של מגפות מורה וכמהמתלמידיו יוצאים למצוא רופאים ותרופות. ליוצאים בהסכמת אמו החולה מצטרף ילד.כאשרהוא מגיע לאפיסת כוחות עפ'י הנוהג אז היו משליכים אותו אל התהום-העמקוממשיכים.
להשלכה כזו היתה דרושה הסכמת הקורבן ובמקרה זההילד.במחזה הראשון הילד משלים עם גורלו בשני הוא אומר לא.הואמורד.
חשובה משימתו להביא תרופה לאמא החולה אך חשובים לו יותרחייו.בברירה הראשונה התוצאה ודאית. בברירה השניה האם כשיקריב את עצמו הדבר יכוללעזור לאמו או לאחרים ,התוצאה אינה ברורה. אינה ודאית.
במחזה הילד מסביר את הסיבות לאמירת הלא. מדוע הוא מתנגדלמנהג המקובל ומדוע הוא מפר בכך מסורת.
הילד עמד בפני הכרעה גורלית קשה לגילו שהיתה צריכה להכריעהאם יחיה או ימות.לאחר ההפסקה ראינו את המחזה השני כאשר הוא בויים ע'י נועהקנולר.הסגנון היה אחר לגמרי.זה היה סיגנון כוחני.
בתפקיד הילד שיחק הפעם ילד בשם ישי פרנקל.בתפקיד האם לליאהגורמזנו והמורה משה פרסטר.השתתפו עוד הילה מצקר,אופיר נהרי ורועי צדוק.המוסיקההמקורית היתה של צח דרורי ועיצוב התלבושות גילי קוזין-אולמר.לאחר הביצוע המרשים של החלק הראשון, החלק השני נראה פחותאטרקטיבי אך מענין ביותר,בעל מתח רב ומבוצע בצורה טובה.הבמאית חיפשה סצינות שיזכרולאחר מכן ואחת כזו היתה הסצינה בה נראית האם עם תרנגולת צמודה לרגלה כאשר הרגל מחיהאת התרנגולת ומניע אותהלראות או לא לראות:מיוחד,מענין,לא שיגרתי,מסקרן.כדאי לראותולהחליט לבד לאחר הראיה.
נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון ,15/6/2010 12:21