מרים המנהיגה

פרשת "חֻקַּת"

מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

"וישב העם בקדש, ותמת שם מרים...ולא היה מים לעדה..." (במדבר כ'/א'-ב').

מרים, אחות משה ואהרון, התגלתה בחייה כמנהיגה מצויינת, כמותם. הבה נדגיש כמה מתכונותיה המנהיגותיות אשר כל העומד בראש כל מערכת היה גאה בהם:

אומץ ותבונה - עם הוראת פרעה שגזר מוות על הילודים, הפגינה מרים אומץ לב, נחישות ותבונה, בפנייתה אל הוריה בחכמתה ושכנעה אותם להמשיך לקיים חיי אישות ולא לפחד מגזירות פרעה. כך נולד משה מנהיגו של ישראל.

אמונה ועמידה איתנה - מרים התייצבה מרחוק לדעת מה יקרה למשה הנמצא בתיבה. באמונתה הרבה שכנעה את בת פרעה להפקיד את משה התינוק בידי מינקת יהודיה.

נחישות וביטחון - היא האמינה שה' יציל את אחיה, אך לא השאירה זאת במחשבה אלא פעלה בנחישות להצלתו.

יוזמה - אחרי קריעת ים סוף הופיעה המנהיגה מרים במלוא עוצמתה, היא פעלה במלוא יוזמתה בהתקינה תופים, כדי לשיר ולהלל את הקב"ה על הנסים, ויצאה במחולות במדבר. מרים הבינה כי גם בתקופות קשות צריך להפעיל את השמחה שבאדם.

ההקשבה - בצד היוזמה, האומץ והביטחון העצמי, הפגינה מרים המנהיגה גם התייחסות לזולת. בהקשבתה האקטיבית היא השכילה ללמוד את הלכי הדור ולהבין כי דרך ההקשבה לומדים מהזולת.

נביאה חכמה - במסכת מגילה (י"ד/ע"א) מתוארת מרים כנביאה שהתנבאה שעתידה אמה ללדת בן שיושיע את ישראל, כשנולד נתמלא הבית אורה ואביה נשקה על קיום נבואתה.

מרים מהווה את הדגם הייחודי ביותר של מנהיגות נשית. היא עיצבה את מנהיגותה בדרך ובכלים שונים ומגוונים ושימשה בהליכותיה ובעשייתה דמות מנהיגה נפלאה. היא לא נכנעה "למסגרת" הפשוטה אלא הפכה מנהיגה מוכרת אף כי הופיעה כמנהיגה שותפה לשני אחיה. משה תאר בצורה נפלאה את הנס שהעם חווה בשירת הים, בה הביע את עוצמתו של הקב"ה והעם לדורי דורות. מרים הוסיפה שירה, אומנם קצרה, והפנתה אותה לנשים: "ותען להם מרים" - מיוזמתה הצטרפו נשים נוספות רבות והשתתפו באירוע המדהים. היא ביטאה בשירה המלווה במוזיקה ובריקודים, תפילת הודיה לאלוקים וצעד ראשון בהובלת העם לאמונה.

מנהיגותה היתה מבוססת על הקרבה לעם, היא הבינה את צרכי העם. מרים יצרה דיאלוג עם העם, וגישרה לא אחת על הפער בין העם המתלונן לבין המנהיג הדגול, משה.

למרים המנהיגה היתה דרך ייחודית משלה ולא בכדי מציין הכתוב "מרים הנביאה". העם אהב את מרים, כולם המתינו בשתיקה ובאהבה לתום שבעת הימים בהם הסתגרה בפרשת הצרעת.

בזכות מרים, שהמתינה למשה על המים, נתן ה' מים לכל העדה כל 40 השנים שהיו במדבר. עם מותה של מרים מודגשת דרישת העם למים בהסתלקות בארה של מרים "מתה מרים נסתלקה הבאר" (תענית ט'/א').

                                                                                                  ד"ר יחיאל שרמן