נכון, היום יש לנו את הטלביזיה הדקה והגדולה שהינה בעלת חדות צפייה והפרדת צבעים גבוהה,
אולם האם בכל מקרה היא מהווה תחליף לחוויית הצפייה אשר בקולנוע?
הקולנוע במקור היה חלק מכל העניין של היציאה מחוץ לבית לשם בילוי וזמן איכות עם חברים ומשפחה.
היינו הולכים לצפות בסרטים חדשים בקולנוע, וחווים בזמן של כשעה וחצי חיים חדשים, מציצים לחיים של אחרים איתם היינו מזדהים או שהיינו בורחים מן המציאות היומיומית ומוצאים בבית הקולנוע מקום מפלט רגעי .
אולי אם היינו בעלי ממון רב והיינו יוצרים לעצמינו חדר קולנוע, האבסורד הוא שלרוב אותם בעלי עסקים כה מוטרדים בניהול העסק שלא יוצא להם ממש לבצע שימוש בחדר כזה, כך שהנהנים העיקריים הם בני המשפחה.
אם נחזור למצב של האדם הממוצע אשר רכש לעצמו טלביזיה בעלת מסך גדול ורחב וחיבר אליה מערכת קולנוע ביתית, גם אותו אדם ירצה מידי פעם בפעם לשנות את הנוף הקבוע שבבית ולהשקיע קצת זמן במקומות אחרים.
הדבר דומה לעובדה כי יש לנו מטבח בבית ואנחנו יכולים לבשל ארוחה לעצמינו, אולם לפעמים אנו מעדיפים לצאת ולאכול במסעדה אהובה .
כמו שאין לנו את כל האביזרים שיכולים ליצור מאכלים מורכבים להכנה , כך גם בית הקולנוע מצויד בשיא השכלולים שאין לנו מקום או כסף על מנת לרכוש אותם.
דוגמא טובה לסרטים בקולנוע שמביאים קהל רב הם סרטי התלת מימד אשר מספקים חוויה מסוג חדש ומהווים אטרקציה של ממש לגדולים ולקטנים כאחד.
תרבות בתי הקולנוע לא סיימה את מאבקה עם צרכני האינטרנט/הטלביזיה הביתית על תשומת לב של קהל הצופים שמחפש כל הזמן מקסימום של חידוש וריגוש.
נותר רק להישען אחורנית בכסא ולתת לכל אלה לקחת אותנו להרפתקה הבאה שלנו.