בס"ד
את שותקת
בא אליך
קצת מבולבל.
לא יודע מה קורה לי,
אני לא מצליח לחשוב
בכלל.
העבודה והחיים,
את יודעת איך זה,
לא קל לפעמים.
אבל לך יש כישרון מיוחד,
את בורחת אל השירים.
אז אני בורח אליך,
לקבל קצת "אספקת אויר".
וכשאני צמוד אל גופך,
אני מתחיל להיות שביר.
ואת שותקת שותקת,
ואת צוחקת צוחקת,
מקלפת אותי מגופי
מעורי.
ואת שותקת שותקת,
לפעמים את נרגעת,
רק כשאני מבקש רחמים.
אני בא אליך
קצת מבולבל,
לא רגוע.
את מנגנת על מיתרי לבי
שירים שאהבתי לשמוע.
אני לא מבין
איך את חיה בעולם שלך.
אני לא שקט,
מול השתיקה שלך.
ואת שותקת שותקת,
ואת צוחקת צוחקת,
מקלפת אותי מגופי
מעורי.
ואת שותקת שותקת,
לפעמים את נרגעת,
רק כשאני מבקש רחמים.
ואת שותקת שותקת,
רק את מבינה אותי.
- קלריס -
- כל הזכויות שמורות לקלריס בן דהן בלבד -