643סדר עולמי חדש-פינטרבעיבוד ג'טה מונטה-החאןהירושלמי643
צילומים-התיאטרוןמבין אני את השחקנית ג'יטה מונטה על שהחליטה לעסוק בנוסףלהיותה שחקנית מוכשרת ומוערכת ביותר גם בעריכה ובימוי.
אדם זקוק מפעם לפעם לשינוי מסויים כדי שמקצועו לא יהפוךלשיגרה.
כשחקנית היא תמיד גרמה לי לחוויה יוצאת מהכלל ונהנתי ביותרממשחקה.
טוב עושה מונטה כעת שמנסה משהו אחר, אך ,לדעתי,בחירת עבודתההראשונה כעורכת ובמאית לא היתה נכונה.אקדים ואומר שההפקה מעולה.מאוד אלגנטית,מאוד נוצצת,היא זורמתהיטב,התלבושות מקסימות ויש לך הרגשה שנמצא אתה בתצוגת אופנה של מותגי העליתה,המשחקמוקפד ,מדוייק ומעולה אך כמחזה שלם ,התוכן לא מובן,רעיונות פינטר,ויש הרבה,הלכולאיבוד,אינם ברורים וגם לאחר מאמץ רב אינך יכול,תוך כדי ההצגה לרדת לעומקם ולהבינםהיטב .אמנם נכון שפינטר וכוונותיו לא היה ברור תמיד בחלקגדול ממחזותיו.
פינטר יהודי אנגלי בעל פרס נובל לספרות נחשב לסופר שחלקמעבודותיו קשורות לתיאטרון האבסורד היות שהנפשות הפועלות בהן לא היו מובנותלגמרי הן לצופים והן בינן לבין עצמן.
הצופה בהפקה זו שראיתי אמש יוצא מההצגה,המרתקת כשלעצמה,באיודאות מה ראה ,מה המסר.מונטה עיבדה שלושה מחזות קצרים הנחשבים למחזות הפוליטייםשלו ואלה הם:
"סיבה למסיבה"הנו מחזה קצר בו הוא מראה את חוסר ההתחשבות שלשכבה מסויימת שיש לה הכל והדואגת לעצמה בלבד בצורה ראותנית ביותר.
"אחת לדרך"הנו מחזה שדן בענין ספציפי, גם כן בחוסרההתחשבות,באי ראית המעשים שנעשים ע"י עם אחד לאנשים(עם?)אחר החיבתוכו.
ב"סדר עולמי חדש"ספק כסטירה ספק ברצינות דן פינטר בצורתחקירה המתנהלת במדינה חופשית.
העיבוד והבימוי בעקבותיו מציגים את הכל ברצף אחד כדבר שלםוהחיבור בין החלקים השונים נראה מלאכותי,לא מובן.וכך מוסבר תוכן העיבוד שעשתה מונטה ,עםקיצורים,בתכניה.
בטרקלין בו תככים ,שחצנות וניצול הדדי נערכת מסיבה של מועדוןאקסקלוזיבי המנסה לצרף את בעל הבית למועדון.רעש ומהומות בחוץ מעוררים שאלות ורצוןלבלום בכח הפרעה לאורחים.בא משפחה הנחקרת ע"י המארח שהנו מקסים ומפתה אך רומס כלדבר העלול לסכן את יציבות עולמו.כשהאיום מסולק האורחים מריעים למארח שמצטרף למועדוןהמהוה סמל למוסריות וטוהר לסדר העולם החדש.
במאמר מוסגר אגיד שסדר עולמי חדש הנו מונח המתאר שינוי דרמטיבמחשבה הפוליטית העולמית.אין זה אומר שההפקה גרועה,להפך,היא מעולה ואני ממליץ עליהבפה מלא,אך צירוף שלושת המחזות הקצרים של פינטר לא נראה לי הגיוניומתאים.
בעיבוד ישנה אוירת פחד ,אימה,מסתורין. יש מתח במחזה הנוצרבין השאר מהדיבור האיטי,ההפסקות בין המשפטים הנאמרים.
מורגש שמונטה התיחסה ברצינות לעבודתה כמעבדת ומביימת מחזותקשים אלו.המתואר מתרחש במציאות אך אינו מובן די הצורך.אצפה בקוצר רוח לראות את מונטה עורכת ומביימת מחזהקונבנציונלי יותר.מונטה איפיינה היטב את הדמויות השונות ומשחק כולם מרשיםומעולה.
ליוסי עיני מימיקה מעולה והוא מגלם את תפקידומצויין.
ויטלי פרידמן רציני,איטי, נהדר.
יואב היימן למרות שאינו מדבר הרבה, מרשים .
לירון ברנס במשחק מאוד מסוגנן, כשאר השחקנים,אדיב,אינטליגנטיואכזר לפי דרכו.
נילי רוגל,שמרית לוסטיג וכרמית מסילתי-קפלן טובות מאוד אם כיעיקר התפקידים הפעם ניתנו לגברים.
המשחק של כל השחקנים מאוד מסוגנן ואפילו קצתתיאטרלי.
יש לציין את הדיקציה המאוד ברורה ויפה של כלהשחקנים.התפאורה והתלבושות עוצבו ע"י פולינה אדמוב.שניהםמקסימות.
התפאורה בקוים ישרים כמעט אפשר לומר סטרילית.התלבושותנהדרות,מיוחדות,אלגנטיות ביותר. בגדים שרואים בתצוגות אופנה בלבד ולא ביום יום.תאוה לעיניים ולחוש האסתטי המעולה של המעצבת.
המוסיקה -דורי פרנס התאימה לקטעים השונים והשתלבה היטבבמתרחש.
התאורה -רוני כהן הוסיפה רבות לאוירה המיוחדת שלהמחזה.לראות או לא לראות:הצגה מוקפדת ביותר מכל הבחינות,מבוצעתמעולה,מרשימה מבחינה חזותית.העיבוד שחיבר בין שלושת המחזות המרכיבים את העיבוד אינוברור דיו, הרבה בגלל פינטר.ממליץ לראות הצגה מיוחדת זו.
נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון ,13/5/2010 13:04