מהו הסך הכול המצטבר של זיכרונותינו? מה נאגר שם ומה נמחק? מה או מי מקבע אותם? מדוע הם נמוגים? כיצד הם צפים ועולים ומדוע? מנין העוצמה המופלאה של הריגושים שהם גורמים לנו? אולי הם מתחברים למעין רקוויאם לימינו מאז?
צליל אחד או שניים של נעימה נרגשת מחזיר אותנו לסמטה חשוכה בה נתנסינו בנשיקה הראשונה ההיא. זנב שורה שעלה לפתע משיר ישן מלהיט מחדש אהבות נשכחות. מבלי משים מתייצבות כל מילות השיר וכבר הוא מתנגן בגרוננו.
אוושה קלילה מביאה אותנו אל אותו חוף סחוף רוחות בו חווינו פרידה קורעת לב שנראתה בעינינו כסוף החיים. כמה טוטאליים היו חיינו אז! כמעט לא הכרנו גווני אפור בעולמנו הנחרץ ויודע הכול.
ריח הדרים מעלה בתחושותינו את לילות הקיץ הקסומים והרחוקים, בהם היה כל העולם פרוש לרגלינו ואנו נדמינו בעינינו כשליטיו. איזה תחושת אדנות על החיים פיעמה בנו, כאילו המושכות נתונות בידינו לעד.
ניחוחות אחרים מעלים אותנו על הררי אירועים שחווינו ואשר הימים החולפים גרמו לנו לתייק אותם במגירות הזמן. בחלקם חשנו כעומדים על גבעות נישאות ושירה אדירה מילאה את לבנו.
תמונה דהויה של כוכבת עבר לוקחת אותנו אל הרפתקאות הבד של השנים היפות ההן, הרפתקאות שלקחו אותנו אל מחוזות חפץ נעלמים ורקחו לנו אהבות לוהטות עם אלילי ואלילות הקולנוע הישן והתמים.
פנים חולפות ברחוב באקראי. מישהו נראה לנו מוכר. האם זהו דני, הבלונדי ובעל הבלורית? חרף ההשחתה שחרץ הזמן בפניו הוא עדיין מזכיר אותו.
אישה עגלגלה גוחנת על עגלת תינוק. ממרחק ניתן להבחין בחום הסבתאי שהיא מרעיפה על הילדה המחייכת. האם זוהי אותה חנה או שמא רינה, שהילכו קוממיות בקומתן התמירה ובצחות עורן, חמוקיהן מתעתעים בבני התשחורת וצחוקן משוחרר ומצטלצל?
רחוב נשכח נקלע לפתע לצעדיך. שנים לא הזדמן לך לפקוד אותו. רק העצים נותרו על עומדם. הבתים נתקלפו מציפויי הטיח הלבן ההוא, חלקם נעלמו מן הנוף כמו שיניים זקנות שנאלצו לעקרן. בפינה ניצב שער הברזל החלוד שסוכך פעם על גינה מטופחת ומעוררת קנאה. הבריכה הקטנה, ששימשה בית גידול לדגיגי הזהב עומדת בשיממונה וזועקת את חדלון ידינו מול גלגלי הזמן.
כך אנו מהלכים בהיכל האלילים השבורים, בינות המצבות של חלומות שגוועו עם השנים, בשבילי הפרחים החנוטים שגילמו את תקוותינו, באדים החמים של חוויות והתרגשויות, של רגשות של עצב ושמחה שהיו ואינם.
איזו כסות מלבישים הזיכרונות על עברנו? אילו ניחוחות הם משמרים בראשנו? מהם הצלילים שהם משאירים חרוטים על תיבת הנגינה שלנו?
אין זאת כי צדק האומר: "גדולתם של הזיכרונות היא ביכולתנו להחליט את מי מהם נישא אתנו גם כאשר המקור כבר איננו..."