הטסת טיסנים

טיסן כמוהו כמטוס אמיתי ומורכב מגוף הטיסן, מכנפיים ראשיות, מייצבי גובה וכיוון, הגאים ומאזנות.

גוף הטיסן - מורכב בדרך כלל מעץ בלזה ומצופה בסוג מסויים של מדבקת טפט החסינה לדלק טיסנים, בתוך הגוף מורכבים המנועים החשמליים המניעים את ההגאים, המקלט, הסוללה מיכל הדלק והמנוע.
המדחף – מורכב בחזית הטיסן על ציר המנוע ובסיבובו הוא מייצר כח משיכה המושך את הטיסן קדימה.
הספינר – זו כיפה המורכבת בחזית הטיסן על ציר המנוע ומשלימה את הצורה האווירודינמית של הטיסן.
המנוע – בדרך כלל מנוע בוכנה בעל שריפה פנימית המונע באמצעות חומר בעירה המורכב ממתנול וניטרו מתן המהולים בשמן.
כני הנחיתה – אלו הם הרגליים שבקצותייהם מורכבים הגלגלים של הטיסן.
הכנפיים- אלו הם המשטחים הראשיים שמייצרים את העילוי הנדרש כדי שהטיסן יוכל לשהות באוויר.
מאזנות – אלו הם משטחי היגוי הנמצאים בחלק האחורי של הכנף – כשרוצים שהטיסן יטה ימינה, יש להרים את המאזנת של הכנף הימנית ולהוריד את המאזנת של הכנף השמאלית כשרוצים להטות את הכנף שמאלה מבצעים את הפעולה ההפוכה.
מייצב כיוון – שומר על היציבות האופקית של הטיסן במהלך הטיסה, כלומר שהוא לא יתנפנף מצד לצד במהלך הטיסה.
מייצב גובה – שומר על היציבות האנכית של הטיסן במהלך הטיסה, כלומר שהוא לא יתנפנף מעלה מטה במהלך הטיסה.
הגה כיוון – משמש להיגוי משלים למאזנות ומטה את אף המטוס לכיוון הטיסה הרצוי. בטיסנים, נהוג שההיגוי של הטיסן על הקרקע נשלט גם הוא באמצעות אותו ערוץ בשלט כמו הגה הכיוון, כלומר, הטיית הגה הכיוון מטה גם את הגלגל לכיוון ההסעה על הקרקע.
הטייה של הגה הכיוון ימינה תגרום להטיית אף הטיסן ימינה.
הגה הגובה – משמש להיגוי אנכי, כלומר הטייה של הגה הגובה כלפי מעלה תגרום לטיסן להרים את האף ולנסוק אל על (בתנאי שיש לו מספיק כח שמסופק על ידי המנוע או על ידי המהירות של הטיסן)

מושגים כלליים:

שפת תקיפה – החלק הקדמי של הכנפיים הראשיות, שלמעשה "תוקף" את האוויר במהלך טיסת הטיסן.
שפת זרימה – החלק האחורי של הכנפיים הראשיות, כשלמעשה, הזרם של האויר החולף מעל ומתחת לכנפיים זורם מהחלק האחורי של הכנפיים אחורה.
מקלט – זהו חלק אלקטרוני הכולל אנטנה והמקבל את הפקודות מן השלט רחוק ומפעיל את המנועים החשמליים שבתוך הטיסן.
מנועי סרוו – אלו הם מנועים חשמליים קטנים המחוברים מצד אחד למקלט ומצד שני אל ההגאים, המאזנות ואל הקרבורטור של המנוע באמצעות מוטות הידועים בכינויים מוטות דחף (פושרוד)
סוללה – בדרך כלל בטריה נטענת המשמשת לאספקת חשמל למקלט ולמנועים החשמליים המניעים את ההגאים.
גם במקרה שנכבה המנוע של הטיסן, ניתן למעשה להמשיך לשלוט בהגאים בזכות הסוללה ובכך להמשיך לטוס ולגלוש את מסלול הנחיתה.
קרבורטור – זה החלק במנוע השולט על מהירות סיבובי המדחף באמצעות שליטה על אספקת האוויר והדלק למנוע.

מבנה השלט:

בשלט רחוק של טיסן יש שתי ידיות, הידית השמאלית המשמשת לשליטה על הגז ועל הגה הכיוון והידית הימנית המשמשת לשליטה על המאזנות ועל הגה הגובה.
בנוסף לשתי הידיות הללו, יש עוד 4 כפתורי הזזה הנקראים כפתורי קיזוז.
בפינה הימנית העליונה של השלט, יש מפסק נוסף (בשלטים מסוימים זה מפסק לחצן ובשלטים מסוימים זה מפסק שני מצבים.
ישנם גם שלטים שלהם יש מפסקים נוספים וכפתורים נוספים לשימוש בטיסנם מתקדמים ובמסוקים.
בשלט רחוק של טיסן מותקנת אנטנה המשדרת את הפקודות לאוויר, אך בשלט סימולטור במקום אנטנה יש כבל המתחבר למחשב ומעביר אליו את הפקודות מהשלט.
בעוד שבשלט של טיסן יש סוללות המפעילות אותו, הרי שבשלט של סימולטור אין צורך בסוללות והוא מקבל את המתח הדרוש לו מהמחשב.
בשלטים של טיסנים משתמשים בדרך כלל בשתי הידיות ובכפתורי הקיזוז, אולם ישנם גם שלטים מתקדמים יותר המאפשרים לשלוט על תכונות נוספות של טיסנים מתקדמים כגון קיפול גלגלים, הורדת מדפים (פעולה הקיימת במטוסים אמיתיים ובטיסנים מתקדמים המקלה על תהליך הנחיתה ולפעמים גם על תהליך ההמראה)
בשלטים מתקדמים עוד יותר יש אפשרות לשלוט על פעולות נוספות כגון, השלכת צנחנים או סוכריות, הפעלת מערכת עשן, הפעלת מצלמה ועוד.
לצורך לימוד הטיסה יש צורך להשתמש רק בשתי הידיות כפי שיוסבר בהמשך.
בשלט המופיע בתמונה יש לחצן בצידו הימני אשר אינו בא לידי ביטוי במהלך לימוד ההטסה, אך ניתן לעשות בו שימוש בהטסת טיסנים מתקדמים בסימולטורים מסויימים.
מכיוון שבשלטים של טיסנים יש במקום זה בדרך כלל מפסק שני מצבים, יש כאלו הנוהגים להחליף את מפסק הלחיצה במפסק שני מצבים כדי לדמות מצב של שלט אמיתי.
למרות שבשלט הסימולטור יש תא להכנסת סוללות, אין צורך להכניס סוללות מכיוון ששלט זה הוא למעשה שלט אמיתי שבמקום להכניס בו אלקטרוניקה של שידור, ביצעו בתוכו חיבורים המתאימים למחשב.

אופן השימוש בשלט:

על מנת להטיס טיסן בסיסי יש צורך בהפעלת 2 ידיות שליטה בשלט רחוק שבאמצעותן ניתן לגרום לטיסן להמריא, לשהות באוויר, ולבצע את התמרונים השונים הדרושים לצורך הטסה ונחיתה.
דבר ראשון שצריך לעשות כדי שהטיסן יוכל להמריא זה להפעיל את המנוע ולתת גז, כלומר להעלות את מהירות סיבובי המדחף ובכך הטיסן יתחיל לנוע קדימה.

השליטה על הגז:

הידית השמאלית זו הידית השולטת על הגז של המנוע (על מהירות המדחף). כשהידית נמצאת כלפי מטה כלומר קרוב אליך המנוע פועל במהירות הנמוכה ביותר שלו והמהירות של המדחף אינה מספיקה למשוך את הטיסן קדימה.
מצב זה נקרא פעולת סרק של המנוע מכיוון שהמנוע פועל, אבל הוא לא מקדם את הטיסן.
בזמן עבודה הסרק של המנוע, המדחף מסתובב בכ2000 סיבובים לדקה.
על מנת שהטיסן ינוע קדימה יש לדחוף את הידית של הגז קדימה ובכך המנוע יתחיל לסובב את המדחף מהר יותר.
השליטה על הגה הכיוון (וההסעה על הקרקע)
לעומת הידית השנייה, בידית זו אין קציץ המחזיר את הידית לאמצע והיא תישאר במקום בו הזזת אותו.
על ידי הוזזת הסטיק קדימה למצב מקסימום, תעלה מהירות הסיבוב של המדחף עד כדי מקסימום של 10 עד 20 אלף סל"ד (תלוי במנוע) דבר המספק די כוח למדחף למשוך את הטיסן בחוזקה קדימה עד כדי יכולת המראה וטיסה.

השליטה על הגה הכיוון (והגלגל המרכזי):

השליטה על הגה הכיוון ועל הגלגל המרכזי (שמחוברים בינהם באופן מכני בתוך הטיסן) מתבצע אף הוא עם הידית השמאלית של השלט אך התנועות הם ימינה ושמאלה. שים לב שלמצב זה יש קפיץ המחזיר את הידית תמיד למרכז
השימוש הראשוני בידית זו הוא להיגוי הטיסן על הקרקע אל מסלול ההמראה ולשמירת נתיב ההסעה במהלך ריצת ההמראה.
באוויר משמשת ידית זו לסיוע בהיגוי באוויר.

השליטה על המאזנות:

השליטה על מצב הכנפיים באוויר נעשית באמצעות הידית הימנית.
תנועות ימינה ושמאלה יגרמו להטיית הכנפיים הראשיות ימינה ושמאלה בהתאמה.
אם תטה את הידית לאחד הכיוונים ולא תרפה ממנו, הטיסן יתגלגל על צירו כמו בורג, עד אשר תרפה את הידית אשר תחזור למרכזה (בעזרת קפיץ פנימי בשלט)
התפקיד העיקרי של ידית זו הוא לשמור על הכנפיים מאוזנות ביחס לקרקע במהלך כל הטיסה ולהטות את הכנפיים כשרוצים לבצע פנייה.

השליטה על הגה הגובה:

באמצעות הגה הגובה שולטים על זווית האף של המטוס ובכך מאפשרים למטוס לצלול, לנסוק או לשמור על טיסה ישרה אל האופק.
כמובן שאם רוצים לנסוק, יש צורך במידה מספקת של כח מן המנוע על מנת שהוא יוכל למשוך את הטיסן אל על.
הידית המשמשת לשליטה על הגה הגובה היא הידית הימנית.
משיכה בידית, תגרום למטוס לנסוק אל על ודחיפת הידית תגרום למסוק לצלול את הקרקע.
אם מחזיקים את הידית של הגה הגובה באופן רצוף הטיסן יבצע לולאה בשמיים (בתנאי שהמנוע פועל חזק) כלומר הוא יטוס במעגלים אנכיים.

הקיזוזים:

כשהמטוס טס באוויר, אנו שולטים על נתיב טיסתו באמצעות השלט.
בשלט יש קפיצים המחזירים את שלושת ההגאים למצב אמצעי.
טיסן שמכוון היטב ימשיך לטוס ישר ובאופן מאוזן במידה והוא בנוי בצורה מדוייקת ומיקום ההגאים מותאם למהירות הטיסה.
במידה ואתם לא מצליחים לגרום לטיסן לטוס באופן ישר ומאוזן כשאתם עוזבים את הידיות, תוכלו לבצע כיוון עדין למצב של הטיסה באמצעות הכפתורים שעל השלט הנקראים כפתורי קיזוז.
אם למשל אתם מטיסים ישר ועוזבים את ההגאים והטיסן מתחיל לצלול, אתם יכולים להסיט את כפתור הקיזוז של הגה הגובה מעט כלפי מטה כדי למנוע ממנו לצלול.
באותה מידה, אם הטיסן נוטה לאחד הצדדים, תוכלו להשתמש בכפתור הקיזוז של המאזנות כדי לשמור על טיסה מאוזנת מבלי שאתם מחזיקים בידיות.
במקרה של הגה הכיוון, נהוג לכוון את הקיזוז שלו כך שבזמן שהטיסן נוסע על המסלול הוא יסע ישר ולא יטה לאחד הכיוונים.
את הקיזוז של הגז מכוונים כך שהמנוע יפעל במהירות הנמוכה ביותר האפשרית מבלי שהמנוע יכבה ושהטיסן ישאר במקומו ולא ינוע מכח התנועה של המדחף.