נטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולהפעיל זה את זה הם הבסיס לתפקודו הבריא של כל גוף באשר הוא. הטיפול בשיטת פאולה משתמש בקשרים אלו, כאשר חל שיבוש כלשהוא בשריר טבעתי ניתן להעזר בתרגול "מרחוק", כלומר תרגול של שריר טבעתי תקין כדי לעורר בגוף את תנועת הכיווץ והשחרור שהשתבשה. טווחי ההשפעה של שיטת פאולה ביחס לתפקודים גופניים מופיעים הן בתפקוד השרירים הטבעתיים עצמם ובקשרים בינהם, הן בתפקוד מערכות פנימיות והן בהשפעת השרירים הטבעתיים על השרירים המשורטטים. ייחודה של שיטת פאולה הוא במקרים של שיבוש בתפקודי הפה, הלשון, העיניים והסוגרים אך מאחר שלשרירים אלו יש השפעה על שרירים נוספים מארגן הגוף במקרים רבים השפעות נוספות לתפקודם המוכר של השרירים הטבעתיים. תרגול השרירים הטבעתיים מעורר בגוף תגובות לא מתוכננות שלא מתוך הוראה מחשבתית ולכן ניתן מתוך התנסות יחידנית ליצור גם השפעה של שרירי הידיים והרגליים על השרירים הטבעתיים או להקל על הגוף באמצעות מניפולציות גופניות ולהביא הפעלה קלה יותר של השרירים הטבעתיים כשזו השתבשה.
דוגמאות להשפעתה של שיטת פאולה על בוגרים וילדים עם שיתוק מוחי:
o קשיי שליטה בשפתיים ובלשון גורמים ל א. במהלך דיבור לקשיים בהיגוי ברור של מלים, הפה נמשך לצד ימין של הגוף, הולך ונפתח והדוברת מאבדת שליטה על דיבורה. מאחר שתרגלה את שיטת פאולה היא מוסיפה תנועות אגרוף המשולבות בהנעת יד שמאל כלפי מרכז הגוף ומצליחה לחזק את מידת השליטה בפה. הדיבור נעשה ברור כל עוד ממשיכה הדוברת להעזר בתנועות אלו.
o שליטה בפה לצרכים תפקודיים כרוכה בשילוב פעולת הלשון, השפתיים, הלסתות ובית הבליעה. השפעת צלילים שונים המשולבת בנשיפה או שאיפה מאפשרת לשלב בין כמה תנועות הפה. במהלך תרגול השמעת הצליל ששש תוך כדי נשיפה הגוף מצרף מעצמו את תנועת השפתיים והלשון, ד. ילד שתרגל את שיטת פאולה למד להשמיע צליל זה לאחר שנעזר בנשיפה מסוימת לצורך הפרחת בועות סבון, אך את כוח הנשיפה המדויק הנחוץ לשם כך למד דרך תרגול נוסף של השרירים הטבעתיים שברצפת האגן, שילוב בין כמה שרירים טבעתיים יכול להיות בתחילה בלתי אפשרי לילד עם שיתוק מוחי אך לאחר שתרגל בנפרד התעורר בגוף המיזוג בין תנועת השפתיים לתנועת רצפת האגן ואלו אפשרו לנשימה לתמוך בהשמעת הצליל.
o חוסר איזון בין צדי הגוף מתבטא אצל ילדים עם שיתוק מוחין הן בתופעות כמו עקמת והן בחולשת שרירים באחד הצדדים. תרגול שיטת פאולה בתנועות רוטציה על ידי הפעלתת הגוף בשני צדדיו הקדמיים מעודד את הרגשת המרכז או את המושג "עמוד שדרה קדמי". קבוצת התרגילים הקשורה להפעלה זו מארגנת הפעלה לסרוגין בתנועות כיווץ והרפיה של העיניים, הידיים, כפות הרגליים ועוד. בנוסף תנועת הלשון בין שני צדי הפה תומכת בחלוקה זו. יש המעדיפים לשלב שני תרגילים כדי שהגוף יוכל להתארגן לצורך הפעלה זו. אצל מקצת מהמתרגלים מושכת תנועת העין את תנועת הסוגר הקדמי כאילו ניתן לחלק את הספינקטר. וכך גם לגבי קשרים בין שרירים אחרים. תרגול זה משפר הבדלים וחוסר איזון בין צדי הפנים, משפיע על קיצורים בעמוד השדרה ומאפשר להעזר בחוזקו של צד אחד כאשר חולשתו של האחר מונעת תנועה מלאה.
תרגול עם ילדים ובוגרים עם ליקויים שונים מבוסס בשיטת פאולה על הקשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם ועל דרכי ההופעה שלהם בגוף הבריא. דרכי השימוש בקשרים אלו משתנה לפי קשיי התפקוד ויותר מזה בהתאם לאישיותו של המתרגל, הקצב הפנימי שלו ותגובותיו הספונטניות בעקבות התרגול. לעתים ארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי בשילוב התרגול דרושים לאדם יותר מהתרגיל עצמו ולעתים התרגול מזמן סיטואציות בלתי צפויות הנובעות מצרכי הגוף.