634-ז'אן ז'אנה-סקוברב-תיאטרון מסטרוק-אולם ירוןירושלמי634
צילומים-אלי ליאוןמסטרוק הנו תיאטרון חדש שהוקם לפני כשנה ע'י אנדריסקוברב .
סקוברב הנו מהנדס תוכנה ורואה בתיאטרון מקום ליצירתתכנה חדשה תוך כדי חיפוש האמת במחזה והצדקת המתרחש על הבמה.
מטרת התיאטרון כמעבדת משחק היא לחקור את המשחקבתיאטרון, האמת האמנותית והבימתית שבו.
התיאטרון החדש מתבסס על התיאטרון הקלאסי ועוסקבאבסורד, בחיפוש המקצועי בנושאים עם מסר חברתי ומוסרי.
שם התיאטרון מורכב מהמילים MASTER-אמן וROCK-לטלטלבתוך השם הרוסי לכף בניה."מרד המשרתות" שהנו מחזה עפ'י ז'אן ז'אנהתורגם,עובד,ובויים ע"י המייסד והוא ההפקה השניה של התיאטרון לאחר שהעלה את"התמונה"מאת יוג'ין יונסקו כהפקה ראשונה.
זהו תיאטרון אבסורדי כפי שז'אנה הנו סופר שלהאבסורד.ז'אנה נולד ב1910 בפריז כילד מחוץ לנשואין של אשתרחוב שהפקירה אותו.הוא נדד ברחובות בין השנים 1930-1940 ואמר שהוא "הפקיר עולם אחדשהפקיר אותו".
במחזהו הוא הכניס מוטיבים אוטוביוגרפיים של עברייןשנזרק ע'י ההמון.
המחזה הוצג לראשונה ב1947 כשהבמאי היה לואיזובה.
הפרוזה של ז'אנה הנה אירוטית,מכוערת ולפעמיםפורנוגרפית.הצגת המחזה הנה אתגר הן לקהל הן לשחקנים והןלבמאי.
זהו מחזה קשה ועבודת כל העוסקים בהעלתו מפרכת.
המחזה דן ביחסים בין שלוש נשים שלפי ז'אנה חייביםלהיות משוחקות ע'י גברים.
בזאת שביקש שהתפקידים ישוחקו ע'י גברים מקובל לחשובשבכך רצה לתת במחזה ביטוי לחייו הפרטיים בהיותו הומוסקסואל.במחזה משתתפות שתי אחיות והמאדאם.האחיות מתמרדותנגד המאדאם.
הן רוצות להרגה ולהשתחרר ולשם כך עושות חזרות אחת אלהשניה בחילופי תפקידים..
יש נסיון לרצח הגבירה ע'י שתי המשרתות.זהו אקט של מרדללא יסוד כלכלי, מעמדי.
מה המניע לרצח. מדוע לרצוח את המאדאם המספקת להן אתכל הצרכים ומתיחסת אליהן יפה.
ההתנהגות נראית לא הגיונית.מטרתן של האחיות ברצח הנה להשתחרר ממעמדןכמשרתות,ממעמדן כפי שהן חיות.הן רוצות להיות ה"אחר" או לפחות להדמותל"אחר".
שתי האחיות כאמור מחליפות ביניהן תפקידים ועל ידי כךהן משיגות חלק קטן משאיפותיהן.המניע לכל זה לא ברור.יחס המאדאם אליהן טוב אך יש בומהעלבון. המשרתות רואות בו עליבות,התנשאות,גאוה.
ברצח הגברת הן מנסות להשיג חלק מהשאיפות שלהן.ההשפלההיא הדרגה האחרונה בה הן מרגישות טוב.המשרתות משרתות את הגברת בגבול המוכתב להן עלידה-אהבה ושנאה.האהבה שרוכשת להן הגבירה נראית להן לא רציונלית ולא טבעית במבטראשון.
המשרתות במעשיהן גובלות בהשמדה עצמית. הן רוצותלהראות את הסיבות לשינוי העצמי, את הרצון להיות אחר ולא אתה-אתה בורח מלהיותעצמך.רוב המחזה הנו דו שיח בין שתי המשרתות-קלייר-כנרתאריאלי וסולאנז'-עדי חורש המחליפות תפקידים של משרתת ומאדאם.את תפקיד המאדאם מבצעת אביטל לדנר.
משחקם של השלוש מסוגנן,נראה לפעמים אבסורדי כנדרשמהתפקיד.יש הרבה מלל החוזר לפעמים על עצמו.
הבימוי רציני ומתמקד בדמויות ללא סטיות מהעיקר וללארצון להקל על הצופה.המחזה משוחק על רקע תפאורה יפה ואסתטית מאוד המורכבתמוילונות אדומים,שידה ואביזרים קטנים אחרים.אין כמעט מוסיקה אלא תיקתוקמתמשך.לראות או לא לראות:חוויה תיאטרלית לאניני טעם ואוהביתיאטרון מובהקים.
נכתב על ידי elybikoret -אלי ליאון,16/4/2010 11:34