על מנת למצוא סיבות למה השווקים הפיננסים יורדים או עולים צריך לבחון ביתר קלות את העיתונים הפיננסים והפרשנים למינהם שיודעים תמיד להסביר בדיעבד מדוע היתה תנועת מחירים למעלה או למטה. לאחר משבר פיננסי כמו שהיה ב-2008 וזחיחות הדעת ב-2009 אוזני, עיני וראשי המשקיעים השונים קשובים ביתר שאת לנעשה סביבם. בנק פושט רגל, הר געש שמתפרץ, טיסות מבוטלות, נשיא אמריקאי שמדבר על שורשי המשבר ועוד ועוד. בשורה התחתונה כולם חוששים מהבאות. חוששים באפלה שמה המשבר, שמה הירידות, שוב בפתח.
כאן בדיוק טמונה התמונה. החששות תמיד היו חלק מהשווקים הפיננסים ותמיד יהיו. שבירת השיא במדד תל אביב 25 (מדד המעו"ף) הינה "דלק תקשורתי" בלבד שהרי מהבחינה הכלכלית אין במספר הזה 1240-1250 שום ערך כלכלי. יש ויש ערך פסיכולוגי.
מכאן ניתן לגזור בקלות כי החששות של המשקיעים ברחבי העולם וגם בישראל הינם חששות בניוטראל. חששות שהיו כאן בעבר ויהיו בעתיד ולכן אין שוני רב ואין שום צורך לייחס לתקופה הנוכחית אופי מיוחד או סימן מיוחד שיעיד על הבאות.
סביר להניח שעולם כמנהגו נוהג והשווקים הפיננסים ימשיכו להתנהג כפי שהיה בעבר עם שינויים תקופתיים נדרשים שיכסו רק על מחדלי העבר ולא יעידו במאום על מחדלי העתיד.
החששות בסופה של תקופה אכן יתממשו והשווקים אכן יירדו אך לא כדאי לנסות לתזמן את התקופה. בפן המקצועי יש צורך לבחון באופן קר ומחושב האם יש כדאיות לקנות ניירות ערך ואם לאו ולהשאיר את החששות מאחור