הביקורת הפנימית

תחילתה של הביקורת הפנימית , הרשמית, בהתכנסותם של אבות המקצוע בשנת 1941 בארה"ב. התכנסותם של 25 החברים שיסדו את לשכת המבקרים הפנימיים הייתה לנוכח הצורך בביקורת פנימית כמערכת או שיטה שתסייע למנהלים להתמודד עם כשלים בפניהם ניצבו. בישראל, נוסדה לשכת המבקרים הפנימיים בשנת 1961. הלשכה מפרסמת הנחיות מקצועיות ותקני ביקורת, המחייבות את העוסקים במקצוע.

ביקורת פנימית הינה פעולה בלתי תלויה ואובייקטיבית של הבטחה וייעוץ, אשר מיועדת להוסיף ערך ולשפר את פעילות הארגון. היא מסייעת לארגון להשיג את מטרותיו בהבאת גישה שיטתית וממוסדת, לשם הערכה ושיפור האפקטיביות של תהליכי ניהול סיכונים, בקרה פיקוח ושליטה.  תפקידו של המבקר הפנימי בארגון הוא בדיקת תקינותם של פעולות הארגון מבחינת שמירה על חוקים, על ניהול תקין, על טוהר מידות ועל חסכון ויעילות. פעילותה של בביקורת הפנימית עצמאית, בלתי תלויה , והיא מתנהלת על פי כללים וסטנדרטים מקצועיים. אי תלות , משמעה שהביקורת פועלת לפי כלליה ואין היא כפופה, בעבודת הביקורת לגורם חיצוני לה. היותה בלתי תלויה, נועד להבטיח קיומה של בדיקה אובייקטיבית ללא פניות, לחצים, או משוא פנים.

חוק הביקורת הפנימית , התשנ"ב- 1992, מחייב, בסעיף 2, כל גוף ציבורי, לקיים ביקורת פנימית באמצעות מבקר פנים. על פי חוק הביקורת הפנימית, גוף ציבורי הוא אחד מאלה:

1. "גוף מבוקר" כמשמעו בסעיף 9 (1) , (2) או (5) בחוק מבקר המדינה.

סעיף 9 בחוק מבקר המדינה :

(1) כל משרד ממשלתי

(2) כל מפעל או מוסד של המדינה

(3) כל מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר, שהמדינה משתתפת בהנהלתם.

1. "גוף נתמך" כמשמעו בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב.
2. "גוף מבוקר" כמשמעו בסעיפים 9 (7) או (8) בחוק מבקר המדינה.

חוק החברות, התשנ"ט  - 1998, מחייב, בסעיף 147,  מינוי מבקר פנימי בחברות ציבוריות.

חוק החברות הממשלתיות מחייב, בסעיף 48, מינוי מבקר פנימי.

חוק העמותות אינו מחייב קיומה של ביקורת פנימית, מעבר לקיומה של וועדת ביקורת (או לחילופין גוף מבקר). עם זאת, חובת מינוי מבקר פנימי, אפשר שיחול, במצבים מסוימים, מכוח חוק הביקורת הפנימית.

חוק הביקורת הפנימית קובע חמישה תנאים מצטברים שצריכים להתקיים על מנת שאדם יוכל להתמנות כמבקר פנים:

1. יחיד – כמבקר פנים יכול להתמנות אדם. לא ניתן למנות חברה או שותפות כמבקר פנים.
2. תושב ישראל – אין חובה להיות אזרח ישראלי, אולם המבקר חייב להתגורר בישראל במעמד של תושב.
3. לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון
4. המבקר יכול להיות רואה חשבון, עורך דין, או שהו מחזיק בתואר אקדמאי כלשהו.
5. רכש ניסיון במשך שנתיים או השתתף בהשתלמות מקצועית.

בפרקטיקה, לרוב, נושאים בתפקיד המבקר הפנימי רואי חשבון, וזאת בשל מיומנותם בביקורת ובנושאים פיננסיים ועסקיים;  או אקדמאים שלמדו את מקצוע הביקורת הפנימית במסגרת קורס מטעם לשכת המבקרים הפנימיים בישראל, או במסגרת תואר שני במוסד להשכלה גבוהה.