גלעד שליט נחטף במאי 2006 מתוך טנק על גבול רצועת עזה, בפעולה שבה נהרגו שלושת חבריו לצוות. הקוראים המעוניינים מוזמנים לחפש בגוגל את שמותיהם של אותם חיילים שאיבדו הרבה-הרבה יותר מאשר גלעד שליט באותו יום - זה כמעט בלתי אפשרי. אף אחד לא זוכר אותם. המחיר שהם שילמו הפך להערת שוליים זניחה.
מאמר זה מסביר כי שחרור גלעד שליט הוא מוסרי ומועיל לצבא. לעומת זאת, מאמר נגדי מסביר כי השחרור יהווה מכת מוות למתונים פלסטינאים ובעל משמעויות צבאיות קשות. ומאמר נוסף מביא טיעונים נגד שחרור מחבלים תמורת גלעד שליט - בגלל קורבנות העבר של אותם מחבלים ובגלל קורבנות העתיד של אותם מחבלים.
המאמרים הוכנו כנייר עמדה במסגרת מועדון הדיון הציבורי (דיבייט).
הטיעון הצבאי: כדי שחיילים יסכימו לסכן את עצמם בעתיד
צהל דורש מהחיילים הקרביים המשתרים בו התחייבויות עצומות - הם נדרשים לעשות מאמצים על אנושיים, להסתכן, להיפצע ואף להיהרג. לאורך שנות קיום המדינה החיילים קיימו את הצד שלהם של העיסקה ודרשו מהצבא, בתמורה, לנקוט בכל הכלים האפשריים כדי למזער את הסיכון לשלומם ולגופם. כחלק ממחוייבות הדדית זו, הצבא שולח את החיילים לקו החזית להסתכן בשבי מתוך ידיעה כי המדינה תעשה כל שרק אפשר כדי לשחרר אותם אם ייפלו בשבי.
חשוב להדגיש כי להבטחה זו שהצבא נותן לחיילים ולהוריהם יש השפעה ברורה על מידת הסיכונים שחיילים מוכנים לקחת. לדוגמה, בצבאות הערביים, שבהם אין מחוייבות כלפי הלוחם הפשוט לשמור על חייו ולהחזיר אותו מהשבי, יש נכונות נמוכה בהרבה להסתכן ולחרף חיים.
הטיעון ההומניטרי: כי זה היה יכול להיות כל אחד מאיתנו
גלעד שליט סובל כל יום בכלא שבו הוא נמצא. אין לנו שום דרך לדעת מה בדיוק עובר עליו, למשל האם הוא עובר עינויים או שהוא סובל מבעיות רפואיות שאינן מקבלות טיפול. אנחנו כן יכולים לדעת שהחמאס לא באמת דואג לשלומו ומשתמש בסבל שלו כאמצעי.
חשוב לזכור שלא רק גלעד סובל אלא גם משפחתו סובלת. אי אפשר להכחיש את אצילות הנפש של המשפחה, שמדברת באופן שקול ומדוד, ולמרות זאת רואים איך הם הולכים ומזדקנים מיום ליום. מגיע להם לראות את הילד שלהם.
הטיעון הפוליטי: כי חייבים לשים סוף לפארסה
או קיי, אז אם לא נשחרר מחבלים מה יקרה? פשוט נמשיך לחיות עם הידיעה שגלעד נמצא בכלא ואנחנו מתכוונים להמשיך לעשות פרנציפים?
חמור מזה, אם אנחנו לא רוצים להיות אלו שאחראים למותו, אנחנו נהיה מוגבלים מאד בכל מהלך צבאי שנרצה לקיים ברצועת עזה.