623הגן המפליג למרחקים-אידה פינק-סטודיו למשחקחולון623
צילומים-אלי ליאוןבזמן האחרון כמעט לכל תיאטרון מקצועי יש הצגה שהיא בעצם ספר מומחז המורכבממספר ומונולוגים המבצעים בעצם הקראת ספר.
אינני יכול לראות בהצגה כזו הצגה ממש כי בהצגה כזו חסרה בה בדרך כלל העלילה,הדו שיח הנחוץ בהצגה,המתח שבה ושאר המרכיבים.
אם כך לא נשאר לי בסוג כזה של הצגות להנות מהבימוי והמשחק כגורם מרכזי.כזו גם ההצגה"הגן המפליג למרחקים"מסיפורי אידה פינק המוצגת כעת בסטודיולאמנויות הבמה בחולון.פינק כלת פרס ישראל בתחום הסיפורת כותבת בעיקר סיפורים קצרצרים הקשורים עפ"ירוב בשואה.
למרות שיש לי הסתייגויות רבות בקשר לתאור השואה על ידה, אוהב אני אתסיפוריה.ההפקה של הסטודיו כולל 7 מסיפוריה שביימה טל עומר בצורה מרתקת,מענינת ומותחתלמרות חוסר הרצף בעלילה.
זהו תיאטרון שהוא כאמור סיפור המשתמש בשחקנים שלו כדי לתאר במשחק, תנועהומונולוגים בשילוב מוסיקה את הסיפורים השונים.
בסיפורים מתוארים העיירה שבה הסופרת נולדה וחיה,נופי מולדתה הראשונה ואפיזודותאותם זכרה מתקופת השואה.אנו נחשפים לסיפור של זוג המשחק עם ילדם ומחפשים יחד מפתח ,התמורה המשלמת נערהלצורך מסמכים בתקוה שהם ישאירו אותה בחיים,גורלו של כלב
הדומה לגורל הבעלים היהודיים שלו,אישה שנשארה גלמודה עקב השואה וממשיכה לחיותוהשואלת בשביל מה ובשביל מי והמשוה את מצבה עם גורלם האכזר של קרוביה,אישה שרצתהשהקרקע תישמט מתחת לרגליה בהיותה במים אך ראתה את הגדה השניה מולה.טל ביימה את ההצגה בימוי איטי,שלו,פיוטי ולירי מאוד.
המשתתפים 8 במספר כולם מעולים כולם הודרכו היטב להביע במשחק את הסיפוריםהמומחזים והם עושים זאת בצורה מעולה.
התפאורה הסטרילית,מנוכרת,חסרת החיים כנדרש- עץ מסוגנן בצבע לבן, עוצבה בטובטעם ע"י ביה"ס לעיצוב רקפת לוי- רפאלה רבינוביץ ומבטאה את תוכן הסיפוריםהיטב.המוסיקה המקורית מרט מיירוביץ שהולחנה במיוחד להפקה זו משתלבת יפה בה.התאורה-אינה מלקין מוסיפה רבות לאוירת המסופר.
השחקנים המשתתפים לפי סדר הופעתם בדף התוכניה הם דוד בוחניק,אורי בושריאן,אלהגופר,איריס הפנר,גילאת לנגליב,נדב מייקל,היולי עטרי ועינת שרון.לראות או לא לראות:הצגה שהיא בעצם סיפורים המוגשים בצורת מונולוגים שכדאילראות בגלל הבימוי היפה והמשחק הטוב של כל המשתתפים.
נכתב על ידי
displayEmail('blog','elybikoret','gmail.com',"elybikoret")
elybikoret -אלי ליאון, 24/3/2010 11:01