לפני כחודש וחצי, בין 07.12.09 ל – 18.12.09, התקיימה במרכז בלה בקופנהגן שבדנמרק, ישיבת האקלים ונחלה כישלון מוחלט בכל הקשור לשמירה והגנת כדור הארץ מפני התחממות.
השתלשלות העניינים בפוליטיקה והאינטרסים הפרטים של כל מדינה, הביאו למצב בלתי אפשרי שכל מדינות העולם ובפרט המעצמות הגדולות יגיעו להכרעה משותפת וברורה בכל הקשור להתחממות כדור הארץ.
בנוסף לכישלון המוחלט של הועידה, זו האחרונה יכלה לכל הפחות לנעול את הישיבה בהצהרה עקרונית משותפת בחשיבות שמירת כדור הארץ.
קודם לישיבה התנהלה מלחמת יחסי ציבור, בין הגופים שבועדות, על הצגת הנתונים להמחשת חריפות בעיית התחממות כדור הארץ, לבין גורמים המבקשים להטיל ספק ושהבעיה הקיימת היא שההר הוליד עכבר .
ספקנים אלו, (בדומה לספקנים שטיפולי הסרת שיער לצמיתות היא תמידית), שנתמכו במעצמות נפט עשירות שמתנגדות לפעול לצמצום פליטת גאז החממה, גרמו לפני קיום הועידה להבכה לא מועטה, בקרב מדענים שהתבססו על מחקרים רבים בנושא.
הפרשה החלה כשהוועדה הרשמית והמרכזית לשינויי האקלים של האו"ם (IPCC), התחילה לחקור את ההשלכות של ההתחממות הגלובלית של כדור הארץ וממצאיה נרשמו בדו"ח שהוגש בשנת 2007 וזכה בפרס נובל לשלום משותף, בתמיכתו של סגן נשיא ארה"ב, אל גור, במאמציו לבלימת ההתחממות הגלובלית והעלאת המודעות בקרב מדינות העולם.
המקרה הראשון שגרם למבוכה בדו"ח הזה, הוא המקרה שדן בנושא "קרחון גייט" (Glacier Gate) נרשמה עובדה, שהקרחונים על הרי ההימאליה יימסו וייעלמו לחלוטין עד לשנת 2035 ויגרמו לאסון טבע באסיה המאכלסת באזור כ 2 מיליארד אנשים שתלויים ושניזונים מנהרות שמקורם ברכס ההימאליה.
נתון זה זעזע והרעיש את העולם ואת סין והודו בפרט, שכן מרבית גופי מחקרים אחרים ניבאו את האסון עד לתאריך 2350.
מתחקיר שהתבצע ע"י העיתון "סאנדיי טיימס", באמצע חודש ינואר 2009, עולה שנתוני הדו"ח, שעד 2035 יימסו הקרחונים שעל רכסי ההימאליה, מתבסס על ראיון משנת 1999 עם מדען קרחונים הודי, בשם סאייד האסניין, לכתב עת "ניו סיינטיסט" ושלא נתמך בשום הערכה מדעית, או תיאוריה מבוססת.
ולא זו בלבד, אלא שמדען זה טוען בתחקיר שנעשה ע"י ה "סאנדיי טיימס", שהוא לא זוכר שנתן את שנת 2035 כשנה שבה ייעלמו הקרחונים, באמרו: "דיברתי על כך שקרחונים קטנים, בחלקים מסוימים של ההימאליה, מצטמצמים בקצב מבהיל ושהם עלולים תוך 40 עד 50 שנה לאבד ממסתם באופן קריטי"...."הכתב הוא זה שניסח את דבריי מחדש והוסיף להם תאריך".
הידיעה שהתפשטה כרוח, גרמה ליו"ר הועדה, ד"ר רג'נדרה פאצ'אורי מהודו להודות בטעות, באומרו: "בכתיבת הדו"ח, לא יושמו כראוי הסטנדרטים המחמירים של ה IPCC ואנו חברי הועדה מצרים על השימוש הלקוי בתקנים, במקרה הספציפי הזה".
המקרה השני שגרם לבושה, היא הפרשה שמכונה בלעג "אקלים גייט" (Climate Gate)
במקרה זה, פרצו אקרים למאגר האימיילים של היחידה לחקר האקלים באוניברסיטת מזרח אנגליה, שם קיים מכון מחקר המפרסם את נתוניו לגבי השפעתו ההרסנית של האדם על ההתחממות הגלובלית של כדור הארץ.
מתוך האימיילים, חשפו האקרים מספר אימיילים שכתב ראש המכון, פיל ג'ונס, בכבודו ובעצמו, שהמדענים השתמשו בטריקים במצגת, באופן שיהיה נוח לאינטרס שבשבילו עבדו.
זה מה שהוביל לחשד שהמכון מסלף באופן שיטתי, נתונים ועובדות, על מנת שייראו כתומכות את הנושא שההתחממות הגלובלית של כדור הארץ, נגרמת בידי האדם.
עקב חשיפה זו, נאלץ פיל ג'ונס להשעות את עצמו מתפקידו, עד תום החקירה שנפתחה נגדו.
אחת הסברות הן שמאחורי האקרים עומדים תאגידים גדולים ומדינות שלא היו מעוניינות שתהיה החלטה שתכביד עליהן בתחום זיהום האוויר ואפקט גאז החממה.
מקרה נוסף שגרם לפאשלה בדו"ח הזה, הוא המקרה שדן בנושא "אמזונס גייט" –
(Amazonas Gate) ושמתבסס על מידע שהתקבל מארגון ה WWF שהוא הקרן העולמית לשמירה על הטבע.
את המקרה הזה חשף העיתון "טלגרף", שלפיו כ 40 אחוז מיערות האמזונס, יושפעו באופן דרמטי במידה ותהיה ירידה אפילו קלה בכמות המשקעים השנתית כתוצאה מהתחממות כדור הארץ.
עם כל הכבוד לארגון זה, הוא לא מהווה גוף מדעי אקדמאי מקצועי ורשמי.
נשאלת השאלה, האם המחקרים, התעשיות והארגונים שמאחורי ההתחממות הגלובלית של כדור הארץ, עושים זאת מטעמים אידיאולוגיים, או שהם עושים זאת מטעמים כלכליים, שכן מעורב כאן כסף עצום ורב.
קיימים אין ספור מחקרים שמקבלים מיליוני דולרים מממשלות ומתורמים, על מנת לחקור את ההתחממות ואם יוכח שאין כזו, אזי הכסף הרב שנשלח למכוני החקר ולמימון המדענים ייעלם.