לימודי הנדסה הינם לימודים אקדמיים גבוהים הנלמדים הן באוניברסיטאות והן במכללות ברחבי הארץ. לימודים אלו בדרך כלל יתמקדו בפן הריאלי יותר מאשר בפן ההומאני ולכן יכילו בעיקר קורסי מתמטיקה ופיזיקה. יתר על כן, היחס בין הקורסים הריאליים לבין הקורסים ההומאניים, ייקבע על פי תחום ההנדסה אותה לומד המועמד. קיימים תחומי הנדסה רבים ומוכרים וכאלה שנוספו במהלך השנים, כגון, הנדסת מכונות, תעשייה וניהול, חשמל ואלקטרוניקה, תוכנה, בניין, מערכות מידע, תקשורת ועוד. לכל תחום הנדסה כזה ישנו מסלול ייחודי המותאם לו ספציפית, הנועד להכשיר את הסטודנט בתחום ההנדסה הנבחר.
לרוב, ישנה נטייה בקרב המועמדים ללימודים גבוהים להתבלבל בין תואר בהנדסה לבין תואר של הנדסאי, החופפים במרבית נושאי ההנדסה הנלמדים. תואר הנדסאי יהיה בפיקוח של המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע, כאשר בסיומו יצטרכו הבוגרים לעבור בחינות ממשלתיות לקבלת הדיפלומה. יתרה מזאת, הקורסים הנלמדים יתקיימו בשעות הבוקר או בשילוב עם לימודי ערב, ויהיו קורסי בסיס של התחום או המגמה הנלמדים.
אחד מבין ההבדלים העיקריים בין תואר מהנדס לתואר הנדסאי, הינו במשמעות התואר בגמר הלימודים ובתעודה המוענקת לבוגר. כאשר סיום לימודי הנדסה מקנה תואר של מהנדס B.sc ואילו לימודי הנדסאי מקנים רק דיפלומה בתחום הנלמד. יתרה מזאת, לעיתים במקומות עבודה, ישנה דרישה גורפת להנדסאים ולאו דווקא למהנדסים, שהינם בעלי הכשרה והסמכה גדולה יותר בתחום ההנדסה בו הם למדו, שכן משך לימודיהם הינו ארבע שנים לעומת שנתיים אצל בלימודי הנדסאים. מאידך, במקרים מסוימים קיימת גם האופציה להעסקת מהנדס או הנדסאי לתפקיד הספציפי, ללא דרישת ההעסקה מפורטת, זאת אומרת שגם מהנדס וגם הנדסאי מתאימים לתפקיד. זאת כמובן כפונקציה של התפקיד המוצע במקום העבודה וכן בהתאם לדרישה הקיימת בשוק.
במידה ויש לבוגר תעודת הנדסאי והינו רוצה להמשיך ללימודי הנדסה, על מנת להיות מהנדס בתחומו, הוא יוכל להירשם למסלול לימודי המשך במכללות מובילות ברחבי הארץ. במסגרת לימודים אלו, הוא יהיה זכאי לקבלת פטורים על קורסים שביצע בלימודיו כהנדסאי וישתלב במסלול לימודים מקוצר של שנתיים נוספות, במהלכן יצבור נקודות זכות נוספות עד לקבלת תואר בלימודי הנדסה.