תמ"א 38 תוכנית עיוורת בלי שיניים
תוכנית המתאר הארצית שיצאה לפני כמעט 5 שנים לחלל העולם לא תופסת תאוצה . תמ"א 38 נותנת ליזם או חברה קבלנית זכויות בנייה לעוד דירה או דירות ובתמורה אותו יזם מחזק את הבניין ומתאים אותו לתקן (גם הדיירים יכולים לבצע את החיזוק , אלה שהדבר נדיר כי הפרויקט ארוך , מסובך ודורש מקצועיות ). לכאורה כשיצאה התוכנית נראה מדובר בתוכנית שטובה לכולם . המדינה פוטרת עצמה מהצורך לחזק מבנים רבים כנגד רעידות אדמה , הדיירים של המבנים מקבלים בניין חדש , עם מעלית , גינה חדשה , חזיתות משופצות ועוד הטבות רבות . היזמים משתתפים בפרויקט שיכול להביא להם רווחים יפים ביחס להשקעה .
דבר אחד לא הביאה בחשבון התוכנית ולכן אני קורא לה במובן מסוים עיוורת . בניינים שנמצאים במרכז בערים כמו תל אביב , רעננה , הרצלייה משתלמים עבור יזם של תמ"א 38 בגלל ערך הקרקע הגבוה והיכולת למכור דירות במהירות באזור . לעומת זה אזורי הפריפריה לא משתלמים עבור יזמים בתחום בגלל ערך הדירות הנמוך . האבסורד נעוץ בעובדה שדווקא בניינים באזורים אלו נמצאים בסכנה יותר גדולה של רעידת אדמה בגלל קרבה גדולה יותר לשבר הסורי אפריקאי .
הדבר השני שהתוכנית לא הביאה בחשבון הוא הבירוקרטיה הרבה של הרשויות המקומיות בניסיון לאשר את התוכנית וחוסר הנוחות של הדיירים במהלך הפרויקט שגורר התנגדויות לא ענייניות . התוכנית ללא שיניים אפשר לראות את זה לפי מספר הפרויקטים המוגבל מאד שהתבצע בפועל ( אולי במקרה הטוב עשרה מבנים ) . רוב הפרויקטים תקועים בשלב ההמתנה להיתרים או בשלב ההתמודדות עם דיירים שמתנגדים לפרויקט .
מה צריך לעשות ?
בעניין הפריפריה יש מספר אפשרויות . הראשונה היא שהמדינה תפתח את הארנק ותסבסד את החיזוק של המבנים באזור זה או לפחות תסבסד באופן חלקי עבור יזמים בצורה שתהפוך את הפרויקטים לרווחיים באזורים אלו . אופציה אחרת היא לתת ליזמים לבצע את הפרויקטים באזורים אלה ובתמורה לקבל זכויות בניה במרכז . מה שבטוח הוא שלהמתין לרעידת אדמה שתכה לפני שיתבצע חיזוק הוא לא אחת מהאופציות .
בעניין בעיות הבירוקרטיה וההתנגדויות צריך שינויים יותר מרחיקי לכת . כשהתוכנית יצאה לאוויר היו זקוקים לרוב של 100 אחוז מהדיירים בבניין על מנת להתחיל במימוש התוכנית . החוק שונה והיום זקוקים לשני שליש בלבד מהדיירים על מנת להתחיל . בפועל יזמים עדיין צריכים רוב של קרוב ל 100 אחוז מהדיירים על מנת שלא יהיו להם בעיות משפטיות או בירוקרטיות בשלבים מאוחרים יותר . בעיני המצב מגוחך , לדעתי המדינה צריכה לחייב את הדיירים להסכים לפרויקט בדרך זו או אחרת בדיוק כפי שבית המשפט מכריח דיירים שהבניין שלהם בסכנת כריסה לבצע חיזוק . צריך להוציא מכרז על כל מבנה שזקוק לחיזוק , היזמים יתחרו על ביצוע הפרויקט בצורה יעילה ביותר . בניין שלא ייבחר בחברות היזמיות יצטרך לבצע את החיזוק בעצמו ולשאת בעלויות . חשוב לבצע את השינוי כמה שיותר מהר ולהעביר את האחריות לדיירים . גם את ברשויות המקומיות חייבת לטפל המדינה ולהבין מדוע יש כזו סחבת במתן ההיתרים . צריך להוציא גוף ארצי שיפקח על הרשויות המקומיות ויבדוק שההליך של האישורים יבוצע בצורה חלקה . אני מקווה נתעורר כמה שיותר מהר ונשנה את המצב .