מחלה חשוכת מרפא הנה אתגר רוחני ונפשי לחולה ולסובבים אותו
הדרך בה קהילה מתיחסת לחוליה אלו הנה ראי לאנושיותה ולרמתה המוסרית והרוחנית.
במיוחד בעידן של היום , ועל כך אפרט בהמשך.
אנחנו חיים בתקופה בה סוגדים ומשקיעים זמן ,משאבים פיזיים ורגשיים ,בהנצחת גוף בריא וצעיר לנצח.
רובנו נמצאים במירוץ לצמיחה רוחנית בסדנאות ושיטות שונות.
המדיה מציעה לנו מוצרים לבריאותנו הפיזית בשפע. ממזונות,"בריאים"ועד טיפולי גוף מפנקים ומבריאים אף הם.
חלק מערכים אלו מקבלים תמיכה ,ובסוס פילוסופי -רגשי מהגל הניואייגי,והרפואה האלטרנטיבית החדשים.שתיהן מבוססות על התיאוריה של גוף- נפש.
האקסיומה הבסיסית עליה מבוסס חבור זה הנו שההתפתחות וצמיחה רוחנית- נפשית, מתרחשות בגוף בריא.
מכאן נוצר אותו מירוץ לרוחניות ובריאות.
ברוח התרבות המערבית ההישגית ,המעודדת פתוח ,יזמות ,ותחרות- נרתמים כולם להצלחה גם כאן.
האגו והתחרות פורחים אף בשעורי היוגה.
ברוח תחרויות האולמפיאדה- המירוץ בשיאו .
מי יותר בריא, יותר רוחני , ויותר מודע.
מי.אוכל מאוזן יותר, נמצא בסדנא הנכונה, עושה אהבה ב טאנטרית ומגיע לשיאים גבוהים יותר, והרשימה עוד ארוכה.
.
החולה בגופו נמצא כמעט מחוץ למירוץ הרוחני , לפי העידן החדש.
מחוץ למרוץ להצלחה בפתוח הגוף והמוצרים הנלוים לו,שעורים ומכוני כושר ועד סדנאות לזוגות ולמיניות רוחנית.
הארכיטיפ היונגיאני העתיק, של המטפל ככירון הפצוע (אותו אל יווני, לא אהוב על זאוס,שהיה פגום וצולע, אך הצליח ליצור תכשיטים ויצירות אמנות יפהפיים), אין לו מקום בעידן החדש.לפיכך אין לחולה מה ללמד ומה לתרום כי גופו לא מושלם .
ככל שהגוף בנוי לתלפיות, והמראה דומה כאל יווני צעיר לנצח- כך גם התפתחחות הרוחנית נחשבת לגבוהה יותר בחברתנו היום.
חברה אנושית, רוחנית, בריאה בנפשה תרבותית והרמונית, נבחנת גם לפי יחסה אל החולה, הזקן והנכה
.לא כך הם פני הדברים כיום בעולם, המתימר להיות מואר ורוחני.
רפואה מתקדמת, תקדיש משאבים, יחס, הכלה וכבוד לחולה חשוך המרפא.
תלמד ממנו שעורים רוחניים גבוהים כמו אמונה,סליחה משמעות, סבלנות , סובלנות , יכולת עמידה ןדחית סיפוקים מידיים .
את שעור החשוב של להיות מול לעשות( beingמול,'(doing לחיות את הרגע הזה, תפילה אמיתית ברגעים קשים של כאב וחידלון, ועוד.
קהילה בריאה בנפשה, תומכת ואנושית, תקל על ההתמודדות המאתגרת של החולה חשוך המרפא ומשפחתו, ותתן לו מקום מוכר ותמיכה במוסדותיה ובחוקיה.
מטפלים למיניהם, מהרופא הקונבנציונלי, הפסיכולוג,המטפל האלטרנטיבי , והמורה הרוחני-כולם נבחנים ומאותגרים נפשית ורוחנית ביחסם לחולה חשוך המרפא.
אותו חולה, שמראש ידוע שאין עמו הצלחה.
עמו אין ספורי ניסים לפאר ולרומם שיטה או מטפל זה או אחר.
. אין באמתחתו תגמול כספי,או תגמול לאגו.
יש עמו עבודה סיזיפית(שלא נותנת תוצאות של הבראה ורפוי), עבודה של התמדה, עומק, הכלה,התמודדות עם פחדים , חוסר אונים יאוש ואבדן.
.זוהי עבודה ולווי לאורך שנים רבות בהן חלה רק הדרדרות פיזית , ניוון, מגבלה, כאב ומוות שלעיתים נחווה כגואל מיסורים ארוכים.
עבודה ותמיכה , חברות וקשר עם חולה חשוך מרפא הנה אתגר רוחני.
אתגר של חמלה, אמונה, התמודדות עם פחדים ארכאיים , התמדה , ומסירות ללא תוצאות חומריות,..
לא מקבלים על כך כל תואר , תעודה או הסמכה .
אין זו סדנא מוכרת, ואי אפשר לכתוב על כך בקורות החיים.
יש ואנשים מאד רגישים, יפים בנפשם, ומוארים בשכלם חולים במחלה חשוכת מרפא.
אנשים שנפשם אינה חולה.
למרות קשיים פיזיים ורגשיים קשים שמציבה המחלה חשוכת המרפא, הם נשארים בריאים בנפשם , ואף זוהרים ביופיים הפנימי.
ככל שיקבלו תמיכה נכונה שפור בתנאי חייהם החומריים והנפשיים ,-הם, בני ביתם והקרובים להם יוכלו להעשיר את חברתנו באהבה , הרמוניה ורוחניות אמיתית.
כך נוכל ללמוד שעור רוחני אמיתי של גוף-נפש.