610בפסגה-גור קורן-בית צבי610 צילומים-בית צבימקסים גורקי שנולד ברוסיה ב1868 היה סופר רוסי שיסד את ספרות הריאליזםהסוציאליסטי האומרת שאנשי הרוח צריכים לשרת בספריהם את מטרות שכבות העםהחלשות. מחזהו "בשפל"שנכתב ב1902 כבר הוצג כמה פעמים בארץ ביניהם בבית צבי ,תיאטרוןהקאמרי ותיאטרון גשר. המחזה עוסק באנשי השוליים,בנדכאים ובאומללים,באנשים העלובים בשולי החברהוהחיים.זאת לא הפעם הראשונה שהשלישיה גור קורן,סלבה מלצב וברק חודריאן משתפים פעולהמבורכת בהצגה ,כל אחד בשטחו. הפעם זה קורה במחזה "בפיסגה"עיבוד למחזה הנ"ל של גורקי שעשה קורן ושבויים עלידו בשיתוף מלצב שעיצב גם את התפאורה וחודריאן שעיצב את התלבושות.קורן עיבד את המחזהבכישרון רב והעביר את העלילה לימינו אנו ולתחנה המרכזיתהישנה בתל אביב .קורן מתאר את החיים של חבורה הגרה שם ביחד במעון כאשר כל אחדמהדיירים מיצג אוכלוסיה נכשלת,בשולי החברה,עברינים בעבר או בפוטנציה ,צורכיסמים,עובדים זרים,אנשים שהיו משהו בעבר והיום בדימוס.אוכלוסיה שלא נעים להתקל בהולחיות בתוכה.הם נמצאים על ידינו ,בתוכנו, בקירבתנו אך אנו לא רואים אותם כל עוד לא מאיריםאת תשומת ליבנו ולא פותחים לנו את התריסים,כל עוד הם חיים בפינה שלעיתים רחוקות אנומגיעים אליה או מתענינים בהם.בכל זאת הם חלק מאיתנו ,חלק מהחברה שאנו חייםבה.קורן מתאר בריאליזם קשה את החיים במקום, את חוסר הפרטיות, את הדחיסות, אתהמלחמה הפרטית של כל אחד עם בעיותיו הוא וחוסר ההתחשבות איש ברעהו.סלבה בנה תפאורה המראה את הדלות, הדחיסות, את התנאים התת אנושיים בהם אוכלוסיהזו חיה. אתה נכנס לאולם ההצגות ואתה רואה במה עם תריסים מוגפים אתה שומע רעש מעברלתריס אך אינך רואה דבר. אתה נמצא ליד הבמה ולא רואה דבר. עם תחילת ההצגה התריסים מוזזים ואז מתגלה המעון.ערבוביה של חפצים, תפאורהעמוסה,מיטות,סמרטוטים,טלויזיה, אנשים רבים יושבים אחד על השני.הרבה דלתות, דלות.תפאורה נהדרת המראה חזותית את מה שקורן כתב .תאום נהדר בין הכתוב,המושמעוהנראה. התלבושות המגוונות של חודריאן בהתאם לדמויות שהלביש משלימות את התמונה. התאורה-דנה זמר עוזרת ליצור את האוירה המתאימה.רבים המשתתפים בהצגה. מעל ל 15 איש משחק רובם טוב מאוד. התרשמתי מכמה מהם ובמיוחד משתיי דמויות האחד של אביאל המגולמת על ידי עוזניסן -איש חסיד הרוצה לעזור,לנחם,להשתתף בסיבלם וצרותיהם של אנשים אומלליםאלו. צריך להאמין שיש אלוהים כי אם אתה מאמין שיש אז יש ואם לא מאמין אין.אם בן אדםמאמין במשהו זה כבר אמת.הוא מנסה לעזור בדברי נועם שלא תמיד תואמים את המציאותכי"השקר מרחם".הוא אינו מבין מדוע האדם ירצה להרוס את עצמו.אדם לאדם זאב. הוא משחק בחיוך שלא נס מפניו יוצר דמות סימפטית,אמינה,ציורית וחביבהביותר.דבריו מלאי חוכמה ודעת ומטרתם כאמור לעודד, לחזק, לתת תקוה וטעם להמשיךבחיים.דתי אמיתי לפי התנהגותו ודיבורו.ההסטריה יכולה להרוג ועדות שקר יכולה להרוס את חיי האדם. הדמות השניה היתה של הרצל-עבריין-יוני קצב. משחקו גם מצויין,רב גווני,התנהגותטיפוסית לעבריין אך יחד עם זאת מתחשב,אנושי.דמות הפרופסור משוחקת על ידי אביב לירון. אביב שחקן מוכשר ביותר. שחקן המגלם בדרך כלל תפקידי אופי בצורה נהדרת. גם כאןהוא משחק היטב את תפקיד המדען במבטא רוסי כבד וטוב שהיה פעם מישהו והיום נאלץ לחלוקאת אכסניתו עם אנשים בשולי החברה. דמות אחרת הנה של הסנדלר-מלכי-מישל יופה.טיפוס שקט,דיבורו איטי לא איכפתימשהו. קלאש-טל דנינו הנו גיטריסט לשעבר שאשתו על סף המוות.הדבר כמעט ואינו נוגע לו.הוא אומלל כי נאלץ למכור את הגיטרה שלו כדי לשלם את הוצאות קבורת אישתו.משחקו נראהקצת מלאכותי. מיכאל גמליאל -שחקן בדימוס -שיחק כשחקן מוכשר בוריאציות השונות את תפקידיו,אותם זכר והשתוקק. תענוג היה לראותו במשחקו המגוון. טובים היו גם איליה-יניב בומברג כמשוגע-נרקומן,שירלין חזיזה כזונה, הילההרלינג כאהובה אם כי היו פה ושם הגזמות מיותרות ועוד רבים מצוות השחקנים הרב. נהנתי ביותר מהבימוי המשותף של קורן ומלצב.הם מצאו את שביל הזהב וביימו את המחזה הארוך רב המשתתפים בצורה מרתקת,ענינית,מושכת את העין ולא מכבידה למרות המחזהשתוכנו קשה.לראות או לא לראות:הצגה נהדרת,איכותית, מבויימת היטב ומשוחקת מצויין.מראהקשה,נושא כאוב אך כדאי מאוד לראותה. נכתב על ידי displayEmail('blog','elybikoret','gmail.com',"elybikoret") elybikoret-אלי ליאון , 16/2/2010 19.43