בתקופה שלאחר המשבר העולמי הגדול הגיע למשרדי זוג לייעוץ משפחתי פיננסי. שניהם נראים שרויים בחרדה בשל הירידה בקופות הגמל, בחסכונות ובכלל מהמצב. התחושה שלהם היא שהם מאבדים את השליטה בכסף והוא "בורח" להם מבין האצבעות. אני חש במצוקה אמיתית הנובעת מהשינויים החדים והמהירים בשוק ההון ומאי הודאות העוטפת אותם ואת עתידם.
"בואו נעשה קודם כל סדר" אני מסביר להם, "לנהל תא משפחתי זה כמו לנהל עסק פרטי קטן. יש שני נושאים בסיסיים שצריך לבחון ראשית לכל. אם תלמדו אותם היטב, תוכלו להבין טוב יותר את מצבכם והעיקר, תוכלו לקבל החלטות איך להתנהל נכון בהמשך הדרך". שני הנושאים הם:
"אובליגו" - כלומר הרכב הנכסים וההתחייבויות של העסק או המשפחה.
"תזרים" - כלומר זרימת ההכנסות וההוצאות החודשיות בתא המשפחתי.
אובליגו משפחתי - ניהול תקציב משפחתי
האובליגו המשפחתי הוא כאמור, הרכב של סך הנכסים וההתחייבויות של התא המשפחתי ומצביע על איתנותו הכספית או למצער, על שברונו. את האובליגו נחלק לשלושה חלקים מקבילים:
חלק ראשון הוא החלק הנדלנ"י, הכולל דירת מגורים או נכסים נדלניי"ם אחרים ומולו, בצד ההתחייבויות קיימות ההלוואות לטווח ארוך, והמשכנתאות.
החלק השני כולל מצד אחד את הנכסים לטווח בינוני וארוך כגון רכב, קרנות השתלמות, תיקי השקעות או ביטוחים ארוכי טווח ומנגד את ההלוואות לטווח הבינוני או הלוואות "גישור" למיניהם.
החלק השלישי הוא החלק הנזיל. מצד הנכסים נראה את חשבונות הפק"מ והפר"י השונים ואת יתרת העו"ש ובצד השני נראה את מסגרת האשראי השוטפת בחשבון או בכרטיסי האשראי ועד כמה הם מנוצלים ומתורגמים למינוס בחשבון השוטף.
איתנותה הכלכלית של המשפחה נמדדת באמצעות היחס שבין חלקי האובליגו השונים.
בגיל חמישים פלוס אנחנו מצפים כי החלק הראשון יהיה משוחרר או לקראת שחרור מעול המשכנתא. קורת הגג שלנו היא חלק מצבירת ההון שתשמש אותנו בהמשך חיינו, תשחרר אותנו מעלות שכר דירה ותפחית את הוצאותינו בעתיד לטובת צרכים אחרים המתאימים לימי פרישה.
החלק השני הוא ה"גב" הפיננסי שלנו לעתיד והוא אמור להשלים את החסר בהכנסותינו החודשיות לאחר הפרישה. גם חלק זה צריך להיות משוחרר מהלוואות עם פרישתנו מהעבודה.
החלק השלישי משקף את העודף או הגירעון החודשי בזרימת ההוצאות וההכנסות בתא המשפחתי. כאשר העו"ש חיובי ויש אף הפרשה לחסכון חודשי נזיל, ניתן להניח כי מתקיים ניהול מאוזן ונכון של התקציב המשפחתי. לעומת זאת, ככל שנראה יותר ויותר מינוס בחשבון וניצול הולך וגדל של מסגרות האשראי, יצביע הדבר על התנהלות גירעונית ובלתי מבוקרת של ההוצאה החודשית, שמחייבת בחינה של תזרים המזומנים.
"תזרים" משפחתי - ניהול תקציב משפחתי
התזרים המשפחתי הוא משוואה פשוטה הכוללת את הממוצע של סך ההכנסות החודשיות ושל סך ההוצאות החודשיות. משוואה שיתרתה החודשית אמורה להיות מאוזנת. אם קיימים עודפי הכנסות הם מתנקזים אל החיסכון ואם יש עודפי הוצאות הם מתנקזים אל תוך חשבון העו"ש ביתרתו השלילית.
בניגוד למקובל, לא ההכנסה קובעת את איזון התקציב החודשי אלא ההוצאה. את ההוצאה צריך לדעת לנהל, לבקר ולעקוב אחריה בצורה צמודה, אחרת נאבד מהר מאד את השליטה. את ההוצאות אני מחלק לשלושה תחומים ולשני סוגים.
שלושת התחומים של ההוצאות הם תחום ההוצאות הקבועות כגון חשמל, ארנונה, גז, משכנתא וכו', תחום ההוצאות המשתנות כגון מזון, ביגוד ניידים וכד' ותחום ההוצאות הבלתי מתוכננות (בלת"מ) כגון קלקול במקרר, נזק לרכב דוד שמש נוזל וכד'.
כל הוצאה ניתן לחלק בין הוצאה קשיחה לבין הוצאה גמישה. הוצאה קשיחה היא הוצאה ש"נכפית" עלינו מבלי שיש לנו אפשרות לשנותה בטווח הקצר. לדוגמא, ארנונה היא הוצאה קבועה וקשיחה, כך גם משכנתא וטסט לרכב. לעומת זאת בחשמל, בטלפון ובמזון יש אמנם רכיב בסיסי קבוע שכן קיימת צריכה קבועה וקשיחה של חשמל והוצאה קבועה לאחזקת טלפון ומינימום הוצאה למזון למחיה, אך יש בהוצאות אלה גם רכיב גמיש שאותו ניתן לחסוך. הגמישות תלויה אך ורק בנו, נרצה, נגביר את גובה "הלהבות" וההוצאה תגדל, נרצה, נתחיל לעשות סדר עדיפויות, נבטל הוצאות מיותרות, ננקוט באמצעי חסכון ונדע להקטין משמעותית את ההוצאות הגמישות.
את מרבית ההוצאות הקשיחות אנו יוצרים מעצם ההחלטה הראשונית על רכישת המוצר. כשקונים רכב יקר על מידותינו, אנחנו גוזרים על עצמנו הן את עלותו של הרכב והן את ההוצאות המתלוות כגון ביטוח, דלק וטסט יקרים יותר ואם חלקו נרכש בהלוואה, אזי החזר הקרן והריבית הופכים לעלות נוספת המכבידה על התקציב המשפחתי. דירה, גוזרת הוצאות קשיחות בנושא משכנתא, ארנונה, ועד בית וכו', ככל שנקנה דירה במקום יוקרתי יותר כך נצפה לעלויות אחזקה גבוהות וקשיחות יותר.
איזון התקציב המשפחתי מתחיל ברישום של כל הוצאה והוצאה בדף הכנסות והוצאות שאת דוגמתו ניתן לראות ולהדפיס דרך אתר חברת "הון משפחתי" בע"מ. נקצה עשרה אחוז להוצאות בלתי צפויות, ננטרל את ההוצאות הקבועות הקשיחות שאין לנו עליהן שליטה והן יורדות כמעט אוטומטית ונתרכז בהוצאות הגמישות והחצי גמישות בהם אפשר לבצע קיצוץ כדי להקטין את הגירעון החודשי - הצלחנו יופי, אם לא אזי הבעיה גדולה יותר ומחייבת ניתוח מרכיבים כגון הלוואות, פריסות ושינויים אחרים המתחייבים מן המצב. רק לאחר שעשינו את כל השינויים בתחום ההוצאה ולא הצלחנו להתאזן נבדוק את אפשרויותינו בתחום הגדלת ההכנסה, שלא תמיד ניתנת לשינוי.
חשוב לזכור, משוואת התקציב היא עדינה ושברירית, לכן אין להעמיס עליה רכישות גדולות מדי כגון ריהוט, פלאזמה, החלפת רכב וכו'. אלו הן הוצאות ברי הקיימא שאותן יש לבצע רק באמצעות חסכונות או הלוואות פרוסות שלא יכבידו על התקציב החודשי. רכישה בלתי מבוקרת תגרום להגדלת האשראי בחשבון ולהוצאה שיהיה קשה לכסותה.
ניהול נכון של ההוצאה מתחיל באיזונים העדינים ובבלמים שאנו גוזרים על עצמנו כדי לשלוט בכספנו ולא לתת לכסף לשלוט בנו.
עזרא שמיר
מנכ"ל חברת "הון משפחתי" בע"מ.
מומחה לניהול נכון של כלכלת המשפחה.