חלק מתהליך ההתבגרות של הילד, לפי כל ספרי הפסיכולוגיה, עובר דרך היפרדות איטית מידייה המחבקות של האם. מגיל אפס לעיתים גיל שנתיים-שלוש, הילד נמצא כל הזמן עם האימא (לא נקפח כמובן גם את האבא) ולמעשה היא כל עולמו. אומנם הוא פוגש מעת לעת קרובי משפחה אחרים ואף ילדים בני גילו בגן המשחקים, אך תמיד האימא איתו.
המקום הראשון בו הוא למעשה עוזב את האם, זה כאשר היא לוקחת אותו לגן. ישנן אימהות שכבר בגיל שנה וקצת משחררות את הילד לחופשי, אם אפשר לקרוא לזה כך, ומשאירות אותו בידייה של הגננת. שם הוא נשאר עם עוד מספר ילדים. העזיבה הזו היא לעיתים טראומתית בשבילו, אך היא חלק חשוב בתהליך החיברות שלו.
כאשר ילד מתחיל ללכת אל גן ילדים, הוא לומד שלוש דברים שילוו אותו כל חייו. ראשית, להתנהל בתוך חברה של ילדים אחרים. כך לומד הילד לתקשר, להתחבר, להגיב לרגישויות של אחרים, הוא למעשה לומד כיצד להגיע לאחר. אותו אחר שילווה אותו כל ימי חייו.
שנית, הילד לומד לקבל סמכות לא של הוריו. אומנם תהיה זו גננת שלא תדרוש ממנו הרבה, אך תדע לומר לא כשצריך והוא יצטרך לעשות את מה שהיא מבקשת. אם עד כה הוא למד זאת רק מהוריו, כעת הוא לומד שיש גם מבוגרים אחרים בעולם שהוא יצטרך להקשיב להם, לפחות עד גיל 18 ואף אחרי זה, במערכות שונות אליהן הוא ייכנס.
שלוש, עם כניסתו של הילד לגן הוא לומד שהעולם איננו מורכב רק מהוריו. לראשונה הוא יוצא באופן יומיומי החוצה ונמצא במקום ללא הוריו. כאן מדובר על שלב טראומתי עבור הילד. זה השלב בו הוא אומנם מוגן אך לפתע אין הוא מוגן על ידי הוריו אלא על ידי גננת זרה, שמגנה לא רק עליו אלא גם על ילדים אחרים.
שלב זה גורם ללא מעט ילדים לבכות בימים הראשונים אחרי שההורים משאירים אותם בגן והולכים לדרכם. יש הורים שנכנעים לילדים ומחזירים אותם הביתה, אך הפתרון הטוב ביותר הוא או להשאיר את הילד בכל פעם חלק מהיום עד שיתרגל או להשאיר אותו ופשוט לחכות לו כשהגן יסתיים. אופציה אחרת היא לקחת אותו לגן, ליידע את הגננת בקושי שלו ולהביא איתו דובי או משחק שהוא אוהב. כך יהיה איתו משהו מהבית. בסופו של דבר הוא ירגיש טוב בגן עד כדי כך שלא ירצה לעזוב אותו.
אתר תגובות הוא מדריך עסקים שמביא לכם בנוסף למאגר עסקים מלא ומעודכן גם תגובות שכתבו גולשים על העסקים המופיעים בו.